כדי לזהות 'בבואה' חישבו: האם אתם מכירים בני אדם המקרינים כלפי חוץ חיוניות ורוחניות, אבל בתוכם הם 'חלולים'?  

חשבו על אירוע בתקופת הילדות, בו חוויתם פגיעה מילד אחר או מאדם מבוגר. עתה עצמו עיניים ונסו ל"חדור לאירוע זה" ולפגוש את האמת הרוחנית שלו, אמת לה לא אפשרה האנטיפתיה שלכם לעולם הרוח להתגלות בזמנו. נסו להרגיש את האמת הזו ואת האופן בו היא קשורה לגורל שלכם. האם השיפוט שלכם על האדם או על האירוע השתנה?

* קרא שוב את המשפט : "הרצון הוא הנבט למה שלאחר המוות יהפוך בנו למציאות רוחית נפשית" 

א. חפש בביוגרפיה פעולות, מעשים, התמודדויות, שמופיעים בחיים האלה, ואתה חש התקדמות בהם – נסה לחשוב איך הם מהווים נבט, בסיס, להתמרה שתופיע לאחר המוות או בחיים הבאים. 

לדוגמא: מפגש חוזר בביוגרפיה עם הצורך להתמודד ולהתגבר על עצלנות יכולה להיות התחנכות להתמדה וחריצות שיופיעו כפרי בחיים הבאים. 

ב. איזה מתנות, כישורים, קיימים בחייך ואפשר לחוש שהגיעו מתוך עבודתך הרוחנית בהתגשמות קודמת? 

למשל: היכולת להתמיד בתרגול יכולה להיות תוצאה של חניכה והתקדשות בחיים קודמים. 

חפשו פנטזיות שהיו בחיים שלכם.

בחרו באחד מהזיכרונות שלכם ונסו 'לבלוע' אותו פיזית. רצוי להתחיל באירוע קל באופן יחסי. תארו את הרגשתכם.

* נסו להיזכר באירוע לא נעים בחייכם. עתה נסו לזהות את המהות הרוחית העומדת מאחורי האירוע, מהות אשר נועדה לאפשר לכם לעבור התפתחות דרך האירוע. תוכלו להצליח במשימה,  אם תתייחסו אל הפגיעה וחוסר הנעימות שנגרמו לכם, כאל מסר רוחני הנועד להתפתחות.

* בשאלה זו ארבעה סעיפים המתיחסים לאותו אירוע

א. בחרו אירוע בילדות בו לא הבעתם את רגשותיכם. מה היה הרגש אותו לא הבעתם? 

ב. מהו הדימוי העצמי אותו טיפחתם (רחמים עצמיים, חוסר ערך עצמי, עליבות שהם תוצאה של רגש אותו לא נתתם לעצמכם להרגיש)? 

ג. באילו מקרים הדימוי חזר על עצמו, והאם נוצרו גם דימויים על האחר ועל העולם? (כשאנחנו לא מעיזים להרגיש את הרגש הקשה כלפי האחר, יכולים הדימויים להיות גם יפים). 

ד. האם הדימוי הפך לקונספט ואידיאולוגיה? אם כן, נסחו אותה במילים. 

האם אתם אנשים קונספטואליים, או שאתם חשים את הדברים באופן יותר בלתי אמצעי?