אולי את מכירה את זה שהפעוט שלך כל היום רודף אחרי הנקה.
הוא עצוב- הוא יונק.
הוא רעב- הוא יונק.
הוא כועס- הוא יונק.
לפעמים זה נדמה כאילו את שם רק כדי להניק אותו ואת לא יודעת איך לעצור את כדור השלג הזה.
את רוצה להגיד לו לא ואז הוא מפעיל את כל הכלים שיש לו- הוא מתחנן, בוכה, צועק, משתטח על הרצפה, ורק מהפחד שאולי את פוגעת בו באיזשהי דרך את "מוותרת" ומניקה אותו.
את מוצאת את עצמך מניקה אותו שוב, כועסת על עצמך שנכנעת וכועסת עליו שדורש, צועק, משתטח על הרצפה ולא מבין מה זה "לא".
אני רוצה שתביני,
האופי שלך לא חלש והוא לא עושה עלייך מניפולציה, פשוט עדיין אין לך את הכלים לצאת מהפלונטר הזה.
עד היום לציצי היה מקום משמעותי בקשר המשותף שלכם.
כל מה ששמעת מהרגע שנולד שהנקה צריכה להיות לפי דרישה, שזאת הדרך העיקרית לענות על הצרכים שלו.
וזה נכון.
לתינוקות.
עבור פעוטות התמונה נראית אחרת לגמרי.
וכן, מותר לך לקבוע איך תראה ההנקה שלכם.
הגיע הזמן לשבור את הלופ הזה.
את רק צריכה להבין מה עומד מאחורי ההנקות התכופות, מה הצרכים שההנקה ממלאת ואיך להוביל את מערכת היחסים שלך עם הפעוט, ככה שההנקה תהיה עוד חלק במערכת היחסים ולא כל מערכת היחסים.
אז אם את רוצה להוביל את ההנקה למקום אחר ולא יודעת איך, או שאת רוצה להציב את היסודות להפסקת הנקה כדי שכשיגיע הרגע זה יהיה יותר קל, אתגר "אמא, ציצי!" הוא בדיוק בשבילך.
בארבעה ימים תקבלי את הכלים להוביל את ההנקה של הפעוט שלך למקום שיהפוך את ההנקה לחוויה נעימה עבור שניכם. נדבר על איך לזהות את הצרכים הרגשיים שעליהם יושבת ההנקה ואיך לתת להם מענה.
ממש חשוב לי שתזכרי- המרדף אחרי ההנקה זה לא בגלל שהוא מעדיף את הציצי על פנייך, ובאתגר תגלי למה אני מתכוונת.
הקשר עם הפעוט שלך יכול לעלות שלב, את יכולה לקבל אחר הצהריים חופשי מצעקות "אמא, ציצי!". זה לגמרי אפשרי.