במפגש הראשון נצלול אל ראשית הקולנוע האיטלקי – מהניאו-ריאליזם שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד לקולנוע העכשווי. נבחן כיצד סוגיות של חברה, משפחה וזהות עיצבו את סגנונו, ונצפה בקטעי סרטים נדירים ממגוון תקופות וזרמים – מה"טלפון הלבן" ועד מערבוני הספגטי של סרג’יו לאונה.

במפגש השני נצא למסע בעקבות גדולי הבמאים האיטלקיים של המאה ה־20 – פליני, אנטוניוני, ויסלונטי ואחרים – ונגלה כיצד כל אחד מהם יצר סגנון ייחודי שהשפיע על דורות של יוצרים. הסרטים בתקופה זו התאפיינו בתיאור ריאלסטי של החיים, תוך התמקדות במעמד הפועלים ובקשיי היומיום בתקופת השיקום שאחרי המלחמה. סרטים אלה צולמו לרוב באתרים אמיתיים תוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים, והם התמקדו בסיפורים אנושיים ופשוטים, בניגוד לסרטים ההוליוודיים המפוארים ששלטו אז בשוק. הזרם התאפיין בגישה ריאליסטית, תוך התמקדות בחיי היומיום של אנשים פשוטים, תנאים חברתיים קשים ומאבקים כלכליים וניסה לשקף את המציאות החברתית והפוליטית של התקופה, תוך שימוש בסגנון קולנועי ישיר ובלתי מתפשר.

במפגש השלישי נלמד על סופיה לורן, מהגדולות שבכוכבות הקולנוע האיטלקי, אשר בלטה ביופייה הים־תיכוני ובחום האנושי שלה. ילידת רומא שגדלה בנאפולי בימי המלחמה, התגלתה בתחרות יופי והחלה כניצבת ב"קוו ואדיס". שיתפה פעולה עם ויטוריו דה סיקה ומרצ’לו מאסטוריאני בעשרות סרטים, זכתה בשני פרסי אוסקר, ונשארה סמל נצחי ליופי וכישרון. נצפה בקטעים מסרטיה.המעבר מקולנוע אומנותי לאחד שמשלב מסחריות עם חידוש יצירתי, נכיר את ז'אנרי הקומדיה, הדרמה והקולנוע הפוליטי, ונראה כיצד הם שיקפו את חיי החברה והפוליטיקה באיטליה.