|
קולות מהקהילה |
אסתר עילם בתשובה ל"רשמים מכנס תל חי", שפרסמנו בידיעון האחרון:
שלום רב,
קראתי בעניין את הדיווח על כנס לימודי המגדר במכללת תל-חי. רציתי להעיר לגבי הדיון בעקבות דו"ח ארנון - על ההתעלמות מנשים מקבוצות לא הגמוניות במסגרת האקדמיה בכלל, ומתרבויות שלהן בפרט. על כך כתבתי מספר מאמרים: מאמר שפורסם ב"נגה" (1992); מאמר שפורסם בכתב-העת "מצד שני" , 1998 (גם באנגלית - בתרגום ד"ר תקווה פרנס); מאמר שלישי פורסם באתר תנועת "אחותי" (2010).
אז יש גם התעלמות ממי שעוסקת בנושא זה כבר שנים רבות...
אסתר עילם
«»«»«»«»«»
להלן מאמרה העדכני ביותר של אסתר עילם אודות לימודי נשים באקדמיה:
"לימודי נשים" ו"שטח" פמיניסטי - דברים ב"קול אחר"
מתוך ההקדמה:
מאמר זה דן בהתארגנויות של נשים העוסקות ביצירת ידע פמיניסטי. באופן ספציפי הוא מתייחס לשתי זירות בהן מתקיימת התארגנויות מסוג זה: הזירה האחת היא "לימודי נשים" באקדמיה, שנוצרו ביוזמת נשים אקדמאיות ומנוהלים על-ידן, במטרה לעסוק באופן עיוני בידע פמיניסטי ולפתח תחום זה של ידע. הזירה השנייה היא ה"שטח" הפמיניסטי, בו מתקיימות התארגנויות עצמאיות של נשים, המשלבות יצירת ידע פמיניסטי ופעילות פמיניסטית בתהליך של שינוי המציאות הקיימת למציאות פמיניסטית.
המאמר סוקר ומנתח את אופי הידע הפמיניסטי המיוצר בזירה האקדמית ובזירת השטח, ואת אופי היחסים שהתפתחו ביניהן עד היום. כמו כן נדונים התנאים, בהם אפשר ליצור ידע פמיניסטי המשמש לבניית מציאות פמיניסטית.
|
.png) |
|
|
לערוך בשתיים |
Prostitution,
Pornography and
Trafficking in Women: Israel's Blood Money
Esther Hertzog, Erella Shadmi
הספר, שהתפרסם לאחרונה בהוצאת ראוטלג', הוא גרסה שונה ברובה מהספר בעברית "בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל" (פרדס, 2011). חמישה מתוך אחד-עשר המאמרים הם תרגום או עיבוד של המאמרים בעברית, ואילו שישה מאמרים נוספים הם חדשים. גישתנו באיסוף ובמיון המאמרים מבוססת על תפישת עולם פמיניסטית, הרואה בעולם הזנות והפורנוגרפיה ביטויים של השפלה, ניצול ואלימות (בעיקר) כלפי נשים. התפישה המוצגת בשני הספרים, בעברית ובאנגלית, רואה בזנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה שלושה היבטים של תופעה אחת: מסחור המיניות של נשים לשם עשיית הון ולשם קיבוע נחיתותן בחברה. בבחירת המאמרים השתדלנו לשלב דיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה; משפט; קרימינולוגיה; הסטוריה; אמנות; דת; מדע המדינה. המאמרים עוסקים במגוון קבוצות וביניהן: נשים; גברים; הומוסקסואלים; ערבים ויהודים.
אנחנו מקוות שהספר הזה, בהמשך לספרנו הקודם, יהווה אמצעי להפצת ידע על תעשייה של פשע נגד נשים. הספר מבטא קריאה לפעולה תקיפה ובלתי מתפשרת למיגור תעשיית הזנות, שהפורנוגרפיה היא הצד הקשה ביותר שלה, בעיקר בשל הטכנולוגיה המעצימה אותה למימדים אינסופיים.
פרופ' אסתר הרצוג: אני אנתרופולוגית חברתית, חוקרת ומרצה במכללות צפת ולוינסקי. בין השנים 1991-2014 לימדתי במכללת בית ברל, שם שימשתי ראש החוג למדעי החברה, הקמתי וניהלתי את התכנית לאנתרופולוגיה. מחקרי לתואר דוקטור עסק בקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה (שעל בסיסו פרסמתי ספר ב-1998 בעברית וב-1999 באנגלית). שלושה נושאים נוספים שחקרתי הם נשים ושואה (עיסוק שהביא לארגון שישה כנסים בינלאומיים בנושא ועריכת ספר בעברית [2004] וספר בעברית [2006]); תכניות פיתוח לנשים בנפאל (הספר באנגלית על "פטרונים של נשים" [2011] התבסס על עבודתי כיועצת של פרויקט השקיה, בתכניות לנשים באזור הכפרי בנפאל); וכן הסוגיה של מגדר בחינוך (הספר שערכתי התפרסם ב-2010).
פעילותי האקדמית קשורה הדוקות לפעילותי החברתית, ומתחילת שנות ה-90 אני חוקרת סוגיות של מגדר וביורוקרטיה במשולב עם פעילות חברתית ופמיניסטית: פעילותי בסוגיית ההשמה החוץ ביתית של ילדים ונוער; הקמת ארגוני נשים (ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות, אנואר – מנהיגות נשים יהודיות וערביות), מפלגות נשים (ב-1992 וב-1999) וקואליציות של ארגונים, ביניהם הקמת הקואליציה נגד פורנוגרפיה, לחקיקת חוק נגד שידורי פורנו בטלוויזיה ולמאבק נגד התרת שידורי הפלייבוי בטלוויזיה.
ד"ר אראלה שדמי: מאז עמדתי על דעתי אני פועלת לשינוי חברתי (בתקווה למהפכה) בכל הדרכים העומדות לפני: תחילה כקצינה בכירה ופמיניסטית במשטרה, כפעילת שלום, וכפעילה ירושלמית ב"נשים בשחור", בייזום ובהקמת "קול האישה", ואחר כך "האם החמישית" – תנועת נשים לשלום. כמו כן הייתי חברת ההנהלה של ארגון "בצלם".
המחקר, הכתיבה וההוראה הם חלק בלתי נפרד מהמחויבות שלי לשינוי חברתי. הייתי ראש התכנית ללימודי נשים במכללת בית ברל – תכנית ייחודית שהיתה פתוחה לכל ומשכה נשים מרקע מגוון. במחקרי עסקתי במגוון נושאים, אך בעיקר עקבתי אחרי התפתחות התנועה הפמיניסטית, תנועת הנשים לשלום ותנועת הלסביות. בין הנושאים שעסקתי בהם: תנועות לשינוי חברתי, אלימות גברים נגד נשים, נשים אשכנזיות, לסביות, רוחניות, כלכלת הנתינה המטרנאלית וחברות מטריארכאליות.
בין ספרי: "דרך אם" (2015), "לחשוב אישה: נשים ופמיניזם בחברה גברית (2007), ועורכת-שותפה ב- (2004) "Sappho in the Holy Land".
כקרימינולוגית,
עסקתי בעיון ביקורתי במשטרת ישראל, ויחסה
לנשים ולקבוצות מנוחשלות, אלימות משטרתית ותהליך ההפרטה המואץ שהיא
עוברת. כל אלו פורטו גם בספרי "ארץ מאובטחת: משטרה, שיטור, והפוליטיקה של
הביטחון האישי " (2012).
|
.png) |
|
|
דו"ח חדש של מרכז אדווה לשנת 2019
הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו?
עורכות: יעל חסון ונוגה דגן בוזגלו
| |
|
|
מחקר פמיניסטי |
ציטוטים בכתיבה עברית של נשים במחצית השנייה של המאה ה־19 כאמצעי לדחיית מוסכמות חברתיות הנוגעות לנשים.
ד"ר מירי כהן-אחדות
בעבודת הדוקטורט שלי בחנתי מזווית לשונית את האופן שבו נשים מתנגדות למוסכמות חברתיות דכאניות. באמצעות כלים מתחום חקר השיח והפרגמטיקה ניתחתי מאמרים של נשים מן המחצית השנייה של המאה ה-19, ובהם התמקדתי בציטוטים ובתפקודם הרטורי. בהקשר ההיסטורי-חברתי שבו נכתבו מאמרים אלו, כתיבה עברית של נשים הייתה תופעה יוצאת דופן – נשים קיבלו השכלה לעיתים רחוקות, והורחקו באופן פעיל מידיעת הלשון העברית ומקריאת המקורות היהודיים הקאנוניים, המקרא והתלמוד. נשים מעטות קראו עברית (בדרך כלל בעידוד אביהן), וספורות בלבד העזו לכתוב עברית ולפרסם בכתבי העת המשכיליים של התקופה. מאמרים אלה, המרכיבים את הקורפוס לעבודת הדוקטורט, עוסקים כמעט תמיד בדרישה להעניק חינוך והשכלה לבנות יהודיות, ולעיתים קרובות – בדרישה ללמד אותן עברית.
במרכזו של המחקר עומדים, כאמור, ציטוטים באמצעותם אני מראה כיצד הם פותחים מרחב דיאלוגי לפולמוס והתנגדות למוסכמות חברתיות, ובתוך כך הם מאפשרים לכותבות למצב את עצמן כבנות שיח רלוונטיות לתקופתן. מעבר לתובנות בלשניות הנוגעות לתפקודם של ציטוטים בשיח, מסקנותיי שופכות אור על שורשיה של כתיבת נשים בעברית, וחושפות בה מסרים חתרניים חדשים. במבט רחב יותר, מלמד המחקר על אסטרטגיות לשוניות העומדות לרשותן של אוכלוסיות מושתקות, ומאפשרות להן להשמיע קול של מחאה חברתית.
לעיון בפרק מתוך המחקר: ציטוטים מהמקורות הקאנוניים – המקרא והתלמוד
מירי כהן־אחדות היא בוגרת המחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וזוכת מלגת נגב. עבודת הדוקטור שלה נכתבה בהנחיית פרופ' רוני הנקין וד"ר פנינה שוקרון־נגר.
|
.png) |
|
|
לוח מודעות |
קולות קוראות, מלגות ועוד
|
|
|
מה קורה? |
כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
|
|
|
מיקום: אוניברסיטת ת״א, בניין נפתלי למדעי החברה, חדר 505 התחלה: 28/02/2019 16:00 | |
| | |
|
|
מיקום: מרכז מחקר פמיניסטי חיפה, ארלוזורוב 118, חיפה התחלה: 08/03/2019 10:00 | |
9 מפגשים על פמיניזם מזרחי עם ד"ר יאלי השש
ב 8 למרץ 2019, יום האשה הבינלאומי, יפתח במרכז המחקר הפמיניסטי באשה לאשה קורס במסגרת האקדמיה הפמיניסטית (בהקמה).
| | |
|
|
|
מיקום: קיבוץ לוחמי הגטאות התחלה: 24/02/2019 08:30 | |
לדבר "עם" ולא "על" - יום עיון ייחודי:
דיאלוגים בין מטופלות למטפלות/ים על היחסים בין מערכת בריאות הנפש לנפגעות טראומה מינית
| | |
|
|
מיקום: אוניברסיטת בר-אילן, קפה גרג בקמפוס התחלה: 26/02/2019 20:00 | |
מפגש בסדרה 'מדע על הבר אילן': הופעה מול קהל – הרצאה וסדנה חווייתית
| | |
|
|
מיקום: אוניברסיטת ת"א, הפקולטה למשפטים, אולם 100 התחלה: 01/03/2019 10:00 | |
מפגש בסדרה 'מאבקים מגדריים בהיכלי הצדק': הרצאתה של שופטת בית המשפט העליון פרופ' דפנה ברק-ארז 'פמיניזם והמשפט החוקתי'
| | |
|
|
מיקום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הסטודנט ע״ש זלוטובסקי (בנין 70), אולם רותם התחלה: 05/03/2019 09:30 | |
פמיניזם ומדינה בישראל: 40 שנה לדו"ח נמיר: 1978-2018
| | |
|
|
מיקום: הספרייה הלאומית, גבעת רם, ירושלים התחלה: 07/03/2019 19:00 | |
ספרייה משלך: חוקרות, כותבות ויוצרות בספרייה הלאומית
| | |
|
|
מיקום: 'הנסיך', נחלת בנימין 18 ת״א התחלה: 09/03/2019 20:00 | |
"יפה לך!"- תערוכת עיצוב ואומנות רב-תחומית רבת משתתפים, העוסקת בנושאים נשיות, תקווה, מחאה ומרד - כפי שהם עולים מעבודותיהם של מעצבות ויוצרים, הפועלים במרחב הציבורי והוירטואלי הישראלי
| | |
|
|
|
מיקום: תיכון חדש תל אביב, דרך נמיר 81, ת"א התחלה: 25/02/2019 15:30 | |
אל תקרא לי מותק! על מחמאות, שפה ומגדר: מפגש למורות/ים
| | |
|
|
מיקום: אוניברסיטת ת"א, הפקולטה למשפטים, אולם כנסים ע"ש קוסוי, חדר 307 התחלה: 27/02/2019 15:30 | |
כנס בנושא "חוק הפללת לקוחות - דיון ביקורתי"
| | |
|
|
מיקום: סינימה סיטי גלילות התחלה: 05/03/2019 08:00 | |
כנס ויצ"ו ליום האישה הבינ"ל 2019: נשים מנומסות לא עושות פוליטיקה?!
| | |
|
|
מיקום: מרכז 'התהוות', אחד העם 23, ת"א התחלה: 05/03/2019 20:00 | |
מופע התרמה ל'הופכות את היוצרות': נשים יוצרות לרגל יום האישה הבינלאומי
| | |
|
|
מיקום: תיאטרון קרוב - מייסודו של ניקו ניתאי, לוינסקי 116, ת"א התחלה: 08/03/2019 12:30 | |
חדר משלך - אירוע ספרות לרגל יום האישה
| | |
|
|
מיקום: בית 'אישה לאישה' ,ארלוזורוב 118, חיפה התחלה: 09/03/2019 11:00 | |
נשים יוצרות בעולם גברי – אירוע לכבוד יום האשה הבינלאומי
| | |
|
|
| |
|
הכנס הארצי השני של העמותה לחקר אמנות נשים בישראל
אוניברסיטת תל אביב, בניין מכסיקו, 25-24 בפברואר 2019
-
להלן תקצירי שתי הרצאות מתוך תכנית מגוונת ועשירה
| | |
|
|
.png)
חומרים לא קנוניים באמנות הריטואל העממי והדתי הפלסטיני: חנאן אבו חוסיין כמודל ביקורתי-פמיניסטי.
עאידה נסראללה
גוף העבודות של האמנית חנאן אבו חוסיין הוא נרחב בנושאיו, בחומריו ובמגוון הנושאים שהוא מקיף. הייצוגים שהיא מייצרת עשויים מחומרים לא קנוניים כמו גרבי ניילון, שערות גוף, סוכר, מלח, חוטי תפירה, מחטים וצמר גולמי. בהרצאה זו אבקש להתמקד בסדרת השמיכות של אבו חוסיין ואטען שבאמצעותן היא מבקשת לא רק להדגיש היבט מגדרי נשי ברור אלא אף לבטא ביקורת פמיניסטית נועזת על מקומה של האישה בתוך החברה הערבית, תוך הדגשת ההיבטים הדכאניים שהיא חווה כמו גם המקומות של הכוח והעוצמה שברשותה. באמצעות השמיכות אבו חוסיין עושה שימוש בריטואלים עממיים ודתיים כמו למשל ה"רקייה" (טקס של אימהות או סבתות הקוראות טקסטים דתיים מהקוראן על בנותיהן כדי להגן עליהן מהעין הרעה) וה"משחרה" (אישה בתפקיד מקוננת שמתאבלת ושמה אפר על ראשה). בהרצאה זו אטען שהאמנית מבקשת להנחיל לאמנות הפלסטינית רובד שיחני נוסף השאוב מהפולקלור, באמצעות הוספת ממד מגדרי מובהק, אשר מקפל בתוכו סוגיות של ביתיוּת ושל קשרי אם-בת – שתיהן סוגיות שהתיאוריות הפמיניסטיות נדרשו להן רבות מאז אמצע המאה ה- 20 אך לא נדונו עד כה בהקשר ליצירתה של אבו חוסיין.
|
|
|
|
.png)
האמנית הטרנסג׳נדרית ויקטוריה רועי חפץ.
יונתן אמיר
ויקטוריה רועי חפץ הציגה את תערוכתה "ויקטוריה" בבית טיכו בשנת 2016 וכללה רישומים גדולי מימדים של טרנסג'נדריות מזדקנות. הדיוקנאות מבוססים חלקית על דמויות
שפגשה בברלין ועל דמותה שלה, הנתונה גם כעת בתהליכי שינוי מגדרי. הניסיון להתחקות
אחר מעברים בלתי פוסקים בין קטגוריות ומחוץ לגבולות הגדרותיהן, ניכר בטכניקות, בחומרי היצירה, בסוג הדימויים ואף באופי מצעי העבודה שחפץ בוחרת להשתמש בהם.
בהרצאה יחבר אמיר בין תיאוריה קווירית לבין היבטים פורמליסטיים הנוגעים לבחירות
צורניות וחומריות שמאפיינות את העבודות. מושגי מפתח בדיון יהיו עודפות וטרנסגרסיה,
ובעזרתם יטען כי השינוי שמציגה האמנית, ובא לידי ביטוי באמצעים צורניים וחומריים
גדושים, אינו מביע מעבר מקטגוריית זהות אחת לקטגוריה אחרת, כי אם פריעה של הסדר
המקטלג והמקבע עצמו. ההרצאה תבחן עבודות נבחרות מהשנים האחרונות, ותראה כיצד הן
נעות הלוך ושוב בין מה שמזוהה כגברי וכנשי, יפה ומכוער, בלי לעצור או להתחייב
לזהות זו או אחרת ולדימוי גוף כזה או אחר, תוך שהן משתמשות בחומריות וגופניות
מפורשת דווקא על מנת להדגיש יסוד דינאמי החומק מהגדרה.
|
|
|
 |
| | | |
| |
|