שלום רב,

מאמר זה דן בהתארגנויות של נשים העוסקות ביצירת ידע פמיניסטי. באופן ספציפי הוא מתייחס לשתי זירות בהן מתקיימת התארגנויות מסוג זה: הזירה האחת היא "לימודי נשים" באקדמיה, שנוצרו ביוזמת נשים אקדמאיות ומנוהלים על-ידן, במטרה לעסוק באופן עיוני בידע פמיניסטי ולפתח תחום זה של ידע. הזירה השנייה היא ה"שטח" הפמיניסטי, בו מתקיימות התארגנויות עצמאיות של נשים, המשלבות יצירת ידע פמיניסטי ופעילות פמיניסטית בתהליך של שינוי המציאות הקיימת למציאות פמיניסטית.

 

 

Prostitution,   Pornography and  Trafficking in Women: Israel's Blood Money

Esther Hertzog, Erella Shadmi

 

 

 

הספר, שהתפרסם לאחרונה בהוצאת ראוטלג', הוא גרסה שונה ברובה מהספר בעברית "בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל" (פרדס, 2011). חמישה מתוך אחד-עשר המאמרים הם תרגום או עיבוד של המאמרים בעברית, ואילו שישה מאמרים נוספים הם חדשים. גישתנו באיסוף ובמיון המאמרים מבוססת על תפישת עולם פמיניסטית, הרואה בעולם הזנות והפורנוגרפיה ביטויים של השפלה, ניצול ואלימות (בעיקר) כלפי נשים. התפישה המוצגת בשני הספרים, בעברית ובאנגלית, רואה בזנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה שלושה היבטים של תופעה אחת: מסחור המיניות של נשים לשם עשיית הון ולשם קיבוע נחיתותן בחברה. בבחירת המאמרים השתדלנו לשלב דיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה; משפט; קרימינולוגיה; הסטוריה; אמנות; דת; מדע המדינה. המאמרים עוסקים במגוון קבוצות וביניהן: נשים; גברים; הומוסקסואלים; ערבים ויהודים. 

אנחנו מקוות שהספר הזה, בהמשך לספרנו הקודם, יהווה אמצעי להפצת ידע על תעשייה של פשע נגד נשים. הספר מבטא קריאה לפעולה תקיפה ובלתי מתפשרת למיגור תעשיית הזנות, שהפורנוגרפיה היא הצד הקשה ביותר שלה, בעיקר בשל הטכנולוגיה המעצימה אותה למימדים אינסופיים. 

 

פעילותי האקדמית קשורה הדוקות לפעילותי החברתית, ומתחילת שנות ה-90 אני חוקרת סוגיות של מגדר וביורוקרטיה במשולב עם פעילות חברתית ופמיניסטית: פעילותי בסוגיית ההשמה החוץ ביתית של ילדים ונוער; הקמת ארגוני נשים (ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות, אנואר – מנהיגות נשים יהודיות וערביות), מפלגות נשים (ב-1992 וב-1999) וקואליציות של ארגונים, ביניהם הקמת הקואליציה נגד פורנוגרפיה, לחקיקת חוק נגד שידורי פורנו בטלוויזיה ולמאבק נגד התרת שידורי הפלייבוי בטלוויזיה. 

 

ד"ר אראלה שדמי: מאז עמדתי על דעתי אני פועלת לשינוי חברתי (בתקווה למהפכה) בכל הדרכים העומדות לפני: תחילה כקצינה בכירה ופמיניסטית במשטרה, כפעילת שלום, וכפעילה ירושלמית ב"נשים בשחור", בייזום ובהקמת "קול האישה", ואחר כך "האם החמישית" – תנועת נשים לשלום. כמו כן הייתי חברת ההנהלה של ארגון "בצלם".

המחקר, הכתיבה וההוראה הם חלק בלתי נפרד מהמחויבות שלי לשינוי חברתי. הייתי ראש התכנית ללימודי נשים במכללת בית ברל – תכנית ייחודית שהיתה פתוחה לכל ומשכה נשים מרקע מגוון. במחקרי עסקתי במגוון נושאים, אך בעיקר עקבתי אחרי התפתחות התנועה הפמיניסטית, תנועת הנשים לשלום ותנועת הלסביות. בין הנושאים שעסקתי בהם: תנועות לשינוי חברתי, אלימות גברים נגד נשים, נשים אשכנזיות, לסביות, רוחניות, כלכלת הנתינה המטרנאלית וחברות מטריארכאליות.

בין ספרי: "דרך אם" (2015), "לחשוב אישה: נשים ופמיניזם בחברה גברית (2007), ועורכת-שותפה ב- (2004) "Sappho in the Holy Land".

כקרימינולוגית,  עסקתי בעיון ביקורתי במשטרת ישראל, ויחסה  לנשים ולקבוצות מנוחשלות, אלימות משטרתית ותהליך ההפרטה המואץ שהיא  עוברת. כל אלו פורטו גם בספרי "ארץ מאובטחת: משטרה, שיטור, והפוליטיקה של  הביטחון האישי " (2012).

 

לעיון בפרק מתוך המחקר: ציטוטים מהמקורות הקאנוניים – המקרא והתלמוד