קול מהכפר הירוק

 

 

שלום רב,
שמי שי רפופורט, תלמידת תיכון בכיתה י''א בכפר הירוק. אני מעוניינת בהגשת עבודת גמר בתחום התקשורת והפסיכולוגיה, ובמיוחד מעוניינת בנושא המגדרי בתקשורת וחושבת על תנועת ה- metoo# וההשפעות על תפיסת הגברים את הנשים (באופן יותר ספציפי, בקרב נערים ונערות בגילאי תיכון)  או ההפך: ההשפעה של הקמפיין על נשים בתפיסת הגברים. העבודה בהיקף של 30 עמודים.
על מנת להגיש את העבודה, יש צורך במנחה אשר תלווה אותי לאורך כתיבת העבודה. לפי הנחיית משרד החינוך, המנחה בונה עם התלמידה את הנושא המחקרי וראשי הפרקים ובהתאם מנחה את החומרים לקריאה והתבססות באנגלית ועברית.
העבודה צריכה להיות סקירה מחקרית ותאורטית ולא מלווה בשאלונים.
אודות עבודת הגמר
התשלום הוא דרך משרד החינוך, וזהו התעריף שלהם:
תואר ב.א. – 1,121 ₪
תואר מ.א. – 1,257 ₪
תואר ד"ר -   1,391 ₪

 

תודה!
שי רפופורט
[email protected]

ד"ר מיכל פרם כהן, שפת עֵבר לא רק לגבר: שרה פייגה פונר

תלאות חייה של האישה הראשונה שכתבה רומן בעברית מדגימות את קשייה של אישה יוצרת בעולמם של גברים. בעלה הראשון התכחש לנישואין ביניהם והשאיר אותה לבד עם ילד, וחבריו קטלו את יצירתה הספרותית בתואנה שהיא נשית. יצירתה של שרה פייגה פונר נשכחה, אך הסיפור שלה נותר מרתק.

להלן המאמר המלא לקריאה 

 

 

 

מיכל פרם כהן כתבה את עבודת הדוקטור שלה על חייה ויצירתה העברית של שרה פייגה מיינקין פונר במחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, בהנחייתם של פרופ' טובה כהן וד"ר משה גולצ'ין. לאחר קריירה ארוכה במחשבים ובתרגום שבה למדעי הרוח וכיום היא מדריכה לעבודות סמינריוניות באוניברסיטה הפתוחה, ומנחה סטודנטיות הכותבות על הסופרות בחברה היישובית בארץ ישראל.  מלבד מאמרים בנושאי ספרות פרסמה מאמר העוסק במצב הנשים בחברות מתפתחות ומפותחות.

מיזם הרשת "נשים באדום"    

היוזמה המקומית היא חלק ממיזם עולמי בוויקיפדיות רבות, שמטרתו להוסיף ערכים על נשים למאגרי הערכים המקוונים המוכרים וזמינים לכולנו. מטרת-העל היא כמובן להנכיח נשים כמי שמהוות חלק אינטגרלי מהחברה, על הישגינו, תרומותינו ועוד. 

הפעולה מכונה "להכחיל" (כלומר לסמן קישור בצבע כחול) משמעה כתיבה, עריכה ואישור ערך עד לפרסומו במאגר המקוון. קישור שצבעו אדום משמעו ערך מבוקש שעריכתו טרם בוצעה. 

המיזם הוא "מיזם-אחות" לוויקי נשים, וכל עורכי ועורכות ויקיפדיה מוזמנות להוסיף ערכים לא קיימים, במטרה לרכז רשימה כללית של ערכים מבוקשים, וגם לעקוב אחר התקדמותה.  
כרגע ישנם 796 ערכים ש"הוכחלו" באופן ישיר דרך המיזם.

 

 

  

בקולה :  ויקי-נשים ואני, או: איך החלטתי לשנות את העולם מאת ציפי ערן-מייסדת "ויקי נשים"
לעיון : דו"ח מיזם Advancing Gender Equity של ויקימדיה העולמית המתבסס על חווייתיהן/ם של 65 עורכות ועורכי ויקימדיה הפועלות/ים לצמצום פערים מגדריים. 

 

מוזמנות/ים : ב 16.1 בשעה 18:30 יתקיים האירוע השנתי של ויקי נשים במזא"ה 9, תל אביב. 

 

סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות

רחל אליאור

כרמל ירושלים, 2018

 

 

 

הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן. הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי, שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי, ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19, ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה.
הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו ‘כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון’, נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של הסדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל (‘והוא ימשול בך’) ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה.

 

 

רחל אליאור היא פרופסור אמריטה למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם ג’ון וגולדה כהן בחוג למחשבת ישראל. פרופ’ אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג’ בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ”ו ירושלים, על “היותה ממכוננות הפמיניזם הישראלי, על תרומתה לקידום צדק חברתי ופעילותה למען השלום”.