|
חשוב לנו ליצור ולאפשר שיח פמיניסטי עדכני, פלורליסטי ואידיאולוגי, ולעודד יצירת והפצת מידע שיביא להבנת מצבן של נשים. אנחנו פועלות בשיתוף פעולה עם ארגונים העוסקים בהוראה ובמחקר, מרצות ומרצים בסגל האקדמי, סטודנטיות וסטודנטים, ארגוני נשים, פעילות ופעילי שטח.
הניוזלטר מביא לפתחך מידע עכשוי, מעניין ומגוון באשר למתרחש באקדמיה, בשטח וביניהם.
|
האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מרכינה ראשה בכאב ובזעם על הירצחה של אנגווץ' וואסה ע"ה
בוגרת המרכז האקדמי רופין.
אנגווץ' סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במדעי ההתנהגות, והוכתרה כמוסמכת לתואר שני בהגירה ובשלום חברתי.
בהודעה שפרסם המרכז האקדמי רופין נכתב, כי ב-2009 קיבלה וואסה את פרס המועצה להשכלה גבוהה להצטיינות חברתית, ואף הובילה פרוייקט לחשיפת האקדמיה בפני תלמידי תיכון ממוצא אתיופי.
אין ניחומים עד אשר החברה הישראלית תמגר מתוכה פשיעה שובניסטית זו.
|
|
|
נא להכיר חוקרת בתחום |
עם הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות
ד"ר עינת גדליה לביא, עמיתת מחקר בתר-דוקטורט, אוניברסיטת ניו קאסל וזוכת מלגת מארי-סקלודובסקה קירי של האיחוד האירופי.
עם הבחירות הקרבות פנינו לד"ר עינת גדליה-לביא שעבודת הדוקטור שלה (2017) עסקה בקשרי הגומלין
שבין פמיניזם, ומסגור תקשורתי של נשים ופוליטיקה
(בהנחיית פרופ' מיכל שמיר ופרופ' חנה הרצוג).
בעקבות מחקרה הנוכחי -
בניתוח השוואתי בריטי-ישראלי של הסיקור התקשורתי הנוגע לנשים ופוליטיקה
, להלן מספר אבחנותיה מהחברה הישראלית:
שתי השלכות פוליטיות של שינויים תרבותיים ומבניים המתקיימים בחברה הישראלית, בהתבסס על התיאוריה ההתפתחותית שמציגים אינגלהרט ונוריס בספרם (Inglehart and Norris 2003): האחת מתמקדת בשינויים בפער המגדרי בדפוסי ההצבעה בישראל לאורך השנים - תופעה שאוששה אמפירית במרבית הדמוקרטיות המערביות, אולם לא נבחנה בישראל; והשניה עוסקת במסגור של נשים ופוליטיקה בשיח הציבורי - תופעה שהציעה ד"ר גדליה לביא לחקור ולפרש בראי התיאוריה ההתפתחותית. בנוסף הדגישה את תפקידה של התנועה הפמיניסטית כמנגנון מרכזי שדרכו שינויים תרבותיים ומבניים מחלחלים אל השיח הציבורי העוסק בנשים ופוליטיקה ומשפיעים על דפוסי ההצבעה של נשים וגברים.
ד"ר גדליה-לביא עסקה גם בסוגיית הצבתה של אישה בראש רשימה והשפעתה על דפוסי ההצבעה לכנסת. היא בחנה את דפוסי ההצבעה בישראל בין השנים 2013-1969, והתמקדה גם במועמדותה וכהונתה של גולדה מאיר כראשת ממשלה וכן בהתמודדותה של ציפי לבני לתפקיד כראשת מפלגת קדימה. בהקשר לבחירות לרשויות המקומיות בסוף החודש אמרה גדליה-לביא: "במחקרי עולה כי בבחירות לכנסת, כאשר נשים מתמודדות לתפקיד פוליטי בכיר נכנס שיקול של הצבעה עבור אישה כביטוי לייצוג נשי קולקטיבי, אולם גם גברים שייצוג נשים בפוליטיקה חשוב להם ייטו לתמוך במועמדת אישה. בהעדר מחקרים על רשויות מקומיות, ניתן להתבסס על מחקרים העוסקים בבחירות לכנסת ועל מחקרי בחירות ברמה המקומית במדינות אחרות כדי להשיב על שאלה זו, ולו חלקית. ממכלול המחקרים בנושא, עולה כי אפשר שקיומה של מסה קריטית של נשים מתמודדות או מכסות ייצוג מתאימות, וכן בולטות תקשורתית של הפן המגדרי בבחירות יש בכוחן לתרום לשינוי מעמדן של נשים בפוליטיקה, הנמצאות כיום בתת-ייצוג בשלטון המקומי. בנוסף, ניתן לשער שהשיקול האידאולוגי של זהות מפלגתית, ימין-שמאל, יהיה פחות חזק לעומת הקיים ברמה הארצית, ולפיכך יקל על מינוף נושאים שנתפסים כ"נשיים" יותר כמו חינוך, רווחה בריאות - נושאים שבתחום אחריותה של הרשות המקומית. דבר זה עשוי לתרום לתמיכה במועמדות נשים כביטוי לייצוג נשי קולקטיבי".
גדליה-לביא חברה בקבוצת המחקר "הפער המגדרי בהצבעה" במרכז "שוות" במכון ון-ליר בירושלים. במסגרת זו יתפרסם בקרוב מאמרה (בדפוס):
|
.png) |
|
|
לצפייה חופשית בסרט "נאילה והאינתיפאדה", בבימוייה של הבמאית ג'וליה באשה.
יוצרות הסרט בחרו לפנות לקהל הישראלי באופן ישיר ולהקרין את הסרט בחינם אונליין (דרך "שיחה מקומית") מתוך רצון לאפשר ליותר צופות וצופים להיחשף לזווית שונה לחלוטין ממה שהם מכירים על האינתיפאדה הראשונה.
| |
|
|
דרישת שלום מ-כנסים (בארץ/בחוץ לארץ) |
פרופ' סילביה פוגל ביז'אוי השתתפה בכנס ה-19 של הארגון הסוציולוגי הבינלאומי בטורנטו (21-5 יולי 2018), ולהלן השגותיה ורשמיה:
לטורונטו ובחזרה: ערעורים על סוציולוגיה (פמיניסטית) של משפחה,
זכויות אדם וגזענות
נדירים הם נשות ואנשי האקדמיה שאינם אוהבים כנסים. אני לא מתכוונת רק לנסיעה עצמה, לגילוי של
מקומות חדשים או לשבירת השגרה. אני מתכוונת גם למפגשים עם אנשים מכל העולם - ולא רק ליצירת קשרים אינסטרומנטליים; להקשבה למחקרים ולידע חדשים ולהרגשה הנפלאה של להיות ביחד: לשבת ביחד, לשמוע ביחד ולדון ביחד. גם אחרי כמה עשורים שאני פועלת באקדמיה, החוויה הזו מעלה בי רגשות של שמחה והתרוממות רוח, בעיקר לאור העובדה שאני מקפידה, כמו רובנו, לנסוע עם חברות קרובות.
השנה נסעתי לכנס בטורונטו. נושאו המרכזי של הכנס היה "שליטה, אלימות וצדק: ערעורים, מחשבות, אחריות". ברור שפמיניסטית וותיקה כמוני ראתה בנושא זה לב לבו של המאבק אותו מנהלות נשים בכל קצוות העולם ומכל צבעי הקשת....
סילביה פוגל-ביז'אוי, פרופ' (חבר) לסוציולוגיה ומן המרצות המובילות בתחום. בין השנים 2009-1986 לימדה במכללה האקדמית בית ברל (הקימה את המרכז היהודי הערבי הפמיניסטי). מ-1998 הייתה מרצה במסלול האקדמי המכללה למנהל, שם יסדה את התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה ועמדה בראשה. כיום מרצה במכללה האקדמית רמת גן. כתבה וערכה ספרים ומאמרי יסוד בסוציולוגיה של היישוב והמדינה, ראו ספרה: דמוקרטיה ופמיניזם: מגדר, אזרחות וזכויות אדם, 2011.
-
באותו עניין, פרופ' פוגל-ביז'אוי צרפה גם את מאמרו החדש ד"ר ארי אנגלברג - לעיונכן/ם (המאמר המלא):
בואו וכתבו לנו גם אתן/ם תקצירים מכנסים שהשתתפתן/ם בהם.
|
(1)(1).png) |
|
|
| ◂ |
הדוקטורנטית עידית סלומון פונה
בקול קורא
לנשות הסגל האקדמי הבכיר לפני ואחרי קביעות מכל המחלקות ובכל הדרגות -
אוניברסיטת ת"א, בר אילן, חיפה, בן גוריון והטכניון
במסגרת דוקטורט בפקולטה למשפטים באונ' בר אילן, בהנחיית פרופ' פלדמן וד"ר שירי רגב, אני מראיינת נשות סגל
לפני ואחרי קביעות במוסדות האקדמיים שצוינו, בדרגות שונות וממחלקות שונות, בנושא קידום באקדמיה ותפיסות שוויון.
מדובר במחקר איכותני ראיון אישי שנערך כשעה (אגיע לכל מקום שתעדיפו בית/משרד/בית קפה).
אני מקפידה מאוד על הפרטיות ועל שמירת הסודיות. רק אני חשופה לחומרים ולא המנחים שלי. כמו כן, אין עוזרי מחקר.
יינתן שם בדוי למרואיינות ולא יופיע כל שיוך אליהן במחקר לא בהיבט המחלקה או המוסד או הדרגה.
בתימלול ימחקו פרטים העלולים לזהות את המרואיינות. השאלון ודרכי השמירה על הסודיות קיבלו את אישור ועדת האתיקה
וכל מי שתתראיין תקבל עותק מטופס ההסכמה.
אשמח לענות על שאלות נוספות בטרם הריאיון במידה ויש. טל- 050-4704755
מודה לכן מאוד, עידית סלומון, [email protected]
|
|
| מה קורה? |
כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
שימו לב: אנחנו מציגות כאן אירועים שיתקיימו בשבועיים הקרובים, עד לפרסום הניוזלטר הבא.
|
|
|
מיקום: אוניברסטית בן-גוריון בנגב, המכון לביווכנולוגיה, בניין 41 התחלה: 22/10/2018 09:15 | |
כנס אוניברסיטת בן גוריון בנגב: Science, Race, Ethnicity and Identity
| | |
|
|
מיקום: מזא"ה 9 התחלה: 23/10/2018 20:00 | |
הקרנת
הסרט ״סגורות״ ושיחה עם במאית הסרט ועם אחת מגיבורותיו
| | |
|
|
מיקום: מועדון "בארבי", קיבוץ גלויות 52, ת"א התחלה: 31/10/2018 20:00 | |
מופע התרמה מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א:
בלקן ביט בוקס באים להתרים
| | |
|
|
|
מיקום: יד בן צבי, אבן גבירול 14, ירושלים התחלה: 22/10/2018 17:00 | |
חירות, שוויון ואחווה במהפכה הציונית: ערב עיון לכבוד ספרה של בת-שבע מרגלית שטרן 'מהפכנית' עדה פישמן-מימון, סיפור חיים
| | |
|
|
מיקום: הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות, הסורג 2, ירושלים התחלה: 23/10/2018 20:30 | |
קוויריקה חוזרת: ערב השירה והספוקן-וורד הקווירי של ג'רוז חוזר בשיתוף פעולה ובתמיכה של הבית הפתוח.
| | |
|
|
|
מיקום: בית "אחותי", מטלון 70, ת"א התחלה: 22/10/2018 18:30 | |
מפגש בסדרה "קריאה מזרחית": מפגש אינטימי מרתק עם היוצרת זמירה פורן ציון
| | |
|
|
מיקום: האוניברסיטה העברית ירושלים, קמפוס הר הצופים, בניין מנדל, אולם 530 התחלה: 28/10/2018 09:30 | |
חוט של זהב: יצירתה של דליה רביקוביץ.
בשנת היובל לפרסום ספר ביכוריה, 'אהבת תפוח הזהב' ועם צאת מבחר מאמריה, 'הזהב ותפוחי האדמה'
| | |
|
|
| | סוף טוב |
הידעת?
לפני מספר ימים, ב-11 באוקטובר, צויין
יום הילדה הבינלאומי
הקורא להעלאת מודעות ביחס לחוסר השוויון בפניו ניצבות ילדות ונערות בכל העולם בשל מגדרן.
Girls Who Code הוא ארגון עולמי ששם לו למטרה לצמצם פערים מגדריים בטכנולוגיה.
הן יצרו אלבום ויזואלי - דיגיטלי החוגג אחיות (sisterhood) והעצמת ילדות.
הנה וידאו של הסינגל Ooh Child" - המנון אופטימי שנחמד לחתום איתו את הגליון ולפתוח איתו את היום.
| | |
|
|
|
| |
|