Accessibility

הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המיגדר - 12 באוגוסט 2018
עורכת ראשית: פרופ' יפה ברלוביץ | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען

 

חשוב לנו ליצור ולאפשר שיח פמיניסטי עדכני, פלורליסטי ואידיאולוגי, ולעודד יצירת והפצת מידע שיביא להבנת מצבן של נשים. אנחנו פועלות בשיתוף פעולה עם ארגונים העוסקים בהוראה ובמחקר, נשים וגברים בסגל האקדמי, סטודנטיות וסטודנטים, ארגוני נשים, פעילות ופעילי שטח

  הניוזלטר מביא לפתחך מידע עכשוי, מעניין ומגוון באשר למתרחש באקדמיה, בשטח וביניהם

 

עקבו אחרינו גם בפייסבוק ובאתר

 

 

סיפור קליטה כסיפור של העצמה נשית – סיידה בינת, בת תימן

מאמרה של פרופ' מרגלית שילה, מתוך אסופת מאמרים חדשה:
רוח חדשה בארמון התורה - ספר יובל לכבוד פרופ' תמר רוס עם הגיעה לגבורות. 
עורכים: רונית עיר-שי ודב שוורץ 
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  
 
  
 
"סיפור קליטתן של בנות תימן מגולל מצוקות וקשיים, ועם זאת הוא גם סיפור של העצמה נשית. מטרת מאמר זה היא לבחון את התרחשותה המורכבת של העצמה זו מתוך התמקדות בחיי עולה אחת שזכתה לביוגרפיה לא מדעית, חושפנית ומרתקת. וכן באמצעות תיעוד ספורדי העוסק בעולות תימניות בעשור שקדם למלחמת  העולם הראשונה, ויש בו כדי לאשש את התמונה בכללותה."    
 
פיגורת פליז בדמות נערה תימניה, תוצרת קליין-קום, ארץ ישראל, שנות ה-30
 
 
פרופ' מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, לשעבר במחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסטת בר-אילן. 
 

 

שיחה בין פרופ' תמר רוס  (אז ד"ר)  וישעיהו ליבוביץ, בעקבות הרצאתה ביום עיון לכבוד ליבוביץ בסינמטק ירושלים, אפריל 1993. השיחה עסקה במעמדה של האישה - הלכה ו"מטא הלכה", והביקורת שלה על עמדה זו. מנחה: יונה הדרי.
לצפייה בוידאו

 

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב:  ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות,  הקראות, מסיבות ועוד

 
15.8, 19:00, הירקון 98, תל אביב
עצרת הזכרון לקרבנות הזנות.
 
16.8, 19:30, מרכז מחקר פמיניסטי חיפה, ארלוזרוב 118, חיפה
השקת ספרה של הילה עמית - A Queer Way Out.
לאירוע בפייסבוק 
 
17.8, 12:00, מסילת ישרים 5-7, תל אביב
נשות קוצ'ינטה, קולקטיב הפליטות האפריקאיות במכירת סלים צבעוניים ומוצרים סרוגים וסדנת סריגת סלים. מספר המקומות מוגבל. הסדנא בתשלום.
 
*שימו לב: אנחנו מציגות כאן אירועים שיתקיימו בשבועיים הקרובים, עד לפרסום הניוזלטר הבא. 
 

 

ד"ר סיגל דוידי

אדריכלית והיסטוריונית של אדריכלות מודרנית בארץ ישראל בתקופת המנדט ובישראל.
מרבה לעסוק בנקודות התפר שבין אדריכלות ומגדר. בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות  מהטכניון, ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב (2015). בימים אלה נמצאת בשהות של בתר-דוקטורט  במחלקה לתיאוריה והיסטוריה במכון לאדריכלות באוניברסיטה הטכנית בברלין. על עבודת  הדוקטורט העוסקת בדור הראשון של האדריכליות בארץ ישראל, זכתה בפרס מטעם 'מכון ליאו  בק ירושלים' (2017). זוכת 'פרס קרן גולדברג' מטעם האוניברסיטה הפתוחה לכתב יד מצטיין במסלול הביכורים (2018). ספרה,  'אשה חדשה בארץ חדשה, נשים אדריכליות ותכנון מוסדות חברתיים לנשים', יצא לאור  במהלך 2019 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
אצרה (בשיתוף אדריכל סרג'יו לרמן) את התערוכה 'הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית' (2007) וערכה את קטלוג התערוכה (2009). מלמדת בבית ספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת תל אביב בנושאי אדריכלות ומגדר. מדריכה סיורים אדריכליים ומרצה לקהל הרחב על פרויקטים בתכנון נשים אדריכליות מתקופת המנדט במטרה לקדם את נוכחותן במרחב הציבורי. 
 
 
 
בקשנו מד"ר דוידי לשתף אותנו ב"אני מאמינה" הפמיניסטי-מקצועי שלה:
רוב הנשים-האדריכליות בתקופת המנדט נעדרות ממרבית ספרי ההיסטוריה המתעדים את העשייה האדריכלית בארץ ישראל, וכפועל יוצא מכך, רובן אף הודרו מהנרטיב ההיסטורי של האדריכלות המודרנית בארץ. כחוקרת וכפמיניסטית אני רואה חשיבות להשלים את החֶסר בהיסטוריוגרפיה של נשים אדריכליות, להרחיב תובנות היסטוריות מקובלות, ולהציג את תרומתן של האדריכליות לקידום נשים ולעיצוב דמותו של היישוב.
 

 

ואם באדריכלות נשים אנחנו עוסקות, ראו גם: מוסף כלכליסט, 9 באוגוסט 2018
רחוב מִשֶּׁלָּךְ: איך מתכננים ערים פמיניסטיות

הערים המודרניות מתוכננות בידי גברים עבור אורח החיים הגברי: מההפרדה של בתי עסק מאזורי המגורים ועד ההקצאה החסרה של שירותים ציבוריים. ולנשים נמאס. בשנים האחרונות כובש את העולם תכנון עירוני פמיניסטי: מווינה, מובילת המגמה, דרך ניו יורק שמממנת קואופרטיבים נשיים ועד אפילו בני ברק, העיר הכי פמיניסטית (בתכנון) בישראל.

 

מטעמים חמים מבית הדפוס

 
Feminist Interrogations of Women's Head Hair: Crown of Glory and Shame
Edited by Sigal Barak-Brandes, Amit Kama
Routledge, 2018
 
  
 
 
מבטים פמיניסטיים על שיער ראשן של נשים: נזר הגאווה והבושה כולל מגוון מאמרים מתחומי-ידע שונים הבוחנים את המשמעויות הפרטיות, החברתיות והתרבותיות של השיער. בין המאמרים ניתן למצוא היבטים של התרבות הפופולארית (למשל, גי'נג'יות בתכנים לילדים או תצלומי זמרות בעטיפות אלבומי מוסיקה) ושל אמנות הנוצרת על ידי אמניות המתמקדות בשיער. כמו-כן, ניתוח היסטורי של התנועה לשחרור האפרו-אמריקנית דרך מבט על תולדות השיער. מאמרים אחרים עוסקים בחוויות של נשים מתולתלות, נשים ונערות התורמות שיער, פיאות של נשים חרדיות בישראל, נשים ששיערן מאפיר ומלבין, לסביות המשתמשות בתסרוקת כאמירה על מיניותן ונשים המתמודדות עם אנורקסיה. 
כותבות וכותבי המאמרים מגיעות/ים מהקשרים תרבותיים, תיאורטיים ותחומי-ידע מגוונים: החל מפסיכולוגיה וגרונטולוגיה, דרך תקשורת ותיאוריה קווירית וכלה בלימודים אפרו-אמריקניים. הן מישראל, טורקיה, צרפת, בריטניה וארצות הברית.
 
ד"ר סיגל ברק-ברנדס מלמדת בחוג לתקשורת ובתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב. היא עוסקת בסוגיות של ייצוג נשים ונערות במדיה, ייצוגי אימהות ובקהל הנשי של תכני מדיה שונים. 
ד"ר עמית קמה הוא מרצה בכיר בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל. מזה כעשור הוא בוחן מימושים גופניים בהקשרים תרבותיים ותקשורתיים.
 

 

שלא תגידו "לא ידעתי"