"מחקרים רבים מבוססים על שאלונים במילוי עצמי, בהם המשתתפות/ים מתבקשות/ים להשיב לשאלות לפי מה שהכי נכון עבורן/ם.

מחקר ישראלי בחן את ההשפעה של שימוש בלשון זכר לעומת לשון נייטרלית בשאלון שבוחן מוטיבציה ותחושת מסוגלות ללימודים אקדמיים.

במחקר נמצא כי נשים שהשיבו על שאלון שנוסח בלשון זכר דיווחו על 'מוכוונות פנימית למשימה' נמוכה יותר (=כמה הן פועלות למען הגשמת מטרה אישית שלאו דווקא משרתת מטרה חברתית); על 'ערך משימה' נמוך יותר (=כמה חשיבות הן מייחסות להשלמת המשימה); ועל תחושת מסוגלות עצמית נמוכה יותר (=עד כמה הן מרגישות שיצליחו להשלים את לימודיהן). 

צוות החוקרות והחוקרים הסיק כי להטייה שבה מנוסחים שאלוני דיווח עצמי (זכר/שיוויוני) יש השפעה ייחודית על תוצאות הדיווח אשר יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה כולן. באופן יותר ספיציפי, נראה כי השימוש בלשון זכר משפיע לרעה על הדיווח העצמי של נשים. 

מחקר זה מעלה את הצורך לבחון מחדש אינספור מחקרים במדעי החברה שייתכן כי הושפעו מהטייה זו, ולבחון האם קיים אפקט דומה גם במבחנים הבוחנים ידע ועמדות, בנוסף לשאלוני הדיווח העצמי. 

מקור:

Vainapel, S., Shamir, O. Y., Tenenbaum, Y., & Gilam, G. (2015). The Dark Side of Gendered Language: The Masculine-Generic Form as a Cause for Self-Report Bias. Psychological Assessment, 27(4), 1513-9