התאחדות הקבלנים
בוני הארץ
סקירה כלכלית ענפית
מהדורתנובמבר 2026
נובמבר 2026 · סקירת השנים 2025–2026

סקירה כלכליתתשתיות ובנייה ציבורית

ההשקעה בבנייה מתאוששת והאשראי לתשתיות גדל. כמה מהפעילות הזאת מתורגמת לביצוע בשטח?

מאת זיו לזרהתאחדות הקבלנים בוני הארץ
01תמצית הסקירה

הענף בארבעה נתונים

התשתיות והבנייה הציבורית מהוות יחד כשליש מתפוקת ענף הבנייה. בעוד ההשקעה הכוללת בבנייה מתאוששת, ההשקעה הריאלית בתשתיות כמעט שאינה צומחת.

השקעה בבנייה מכל הסוגים
67.5מיליארד ₪רבעון שני 2026 · כ־16% יותר מהרבעון המקביל
עובדים בכלל ענף הבנייה
346אלף עובדיםספטמבר 2026 · מתוכם 269 אלף ישראלים
אשראי בנקאי לתשתיות
62.5מיליארד ₪רבעון שני 2026 · הלוואות וערבויות
פרויקטים שמכרזיהם עוד לפנינו
196.7מיליארד ₪מכרזים מ־2026 ואילך או ללא מועד שנקבע
לקריאת תמצית הסקירה המלאה

ענף התשתיות והבנייה הציבורית הוא מנוע מרכזי לצמיחת המשק, לפריון ולאיכות החיים, והוא מהווה כשליש מתפוקת ענף הבנייה. הנתונים העדכניים מצביעים על תמונה מעורבת: ההשקעה בבנייה התאוששה חלקית ושיעורה בתוצר עלה לכ־12%, אך ההשקעה בתשתיות במחירים קבועים כמעט אינה צומחת ומשקלה בתוצר ירד לכ־2.5%.

מספר העובדים בענף חזר לעלות אחרי הצניחה בתחילת 2026, אולם מספר העובדים הישראלים בתשתיות נותר על כ־34 אלף. האשראי לענף התשתיות זינק, בעיקר בערבויות, בעוד שיעור האשראי הבעייתי ירד בחדות. ענף הבנייה נותר המסוכן ביותר במשק לפי מדד BDI, ומחירי התשומות, בעיקר בסלילה ובגישור, עלו בחדות בעקבות המלחמה עם איראן.

תוכנית ״תשתית לצמיחה 2026״ מציגה צבר מכרזים של כ־197 מיליארד ₪ מ־2026 ואילך. לפי הסקירה, מימושו בקצב מהיר הוא תנאי להחזרת השקעות התשתית למסלול צמיחה.

עמ׳ 1 בסקירה · תמצית ומגמות מרכזיות

02השקעה בענף

ההשקעה הכוללת עולה; בתשתיות ניכרת יציבות ריאלית

ברבעון השני של 2026 ההשקעה בבנייה עלתה בכ־16% לעומת הרבעון המקביל. בבחינת התשתיות לאורך זמן, משקל ההשקעה בתוצר ירד לכ־2.5%.

בנייה מכל הסוגים · רבעון שני 2026

ההשקעה לפי ייעוד

67.5מיליארד ₪ בסך הכול
מגורים35.6
עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל
מבנים שלא למגורים19.7
עלייה של 17%
תשתיות12.3
עלייה של 10%

במיליארדי ₪, במחירים שוטפים. הסכומים מעוגלים.

לניתוח המלא של ההשקעה בבנייה

במחצית הראשונה של 2026 ההשקעה בבנייה מכל הסוגים הייתה כ־12% מהתוצר. ברבעון השני היא עמדה על 12.1% מהתוצר, לעומת 14.4% בתחילת 2023. ההשקעה ברבעון הסתכמה בכ־67.5 מיליארד ₪, כ־16% יותר מאשר ברבעון המקביל אשתקד.

את העלייה הובילו הבנייה למגורים והמבנים שלא למגורים. ההשקעה בבינוי תשתיות עלתה בשיעור מתון יותר, ונעה לאורך התקופה בטווח של כ־9 עד 13 מיליארד ₪ לרבעון. בשנת 2025 ההשקעה הגולמית בבינוי תשתיות, ללא ציוד, הסתכמה ב־46.6 מיליארד ₪ (18% מהענף). במבני ציבור עבור המדינה והרשויות המקומיות הושקעו כ־38 מיליארד ₪ נוספים (15% מהענף).

תשתיות כולל ציוד נלווה · 2025

לאן הופנתה ההשקעה?

52.2מיליארד ₪, במחירים שוטפים
אנרגיה32%
תחבורה אחרת26%
כבישים26%
מים10%
תקשורת6%
לניתוח המלא של ההשקעה בתשתיות

קו המגמה של ההשקעה הריאלית בתשתיות כמעט שטוח. משקל ההשקעה בתוצר ירד מכ־3% בשנים 2021–2022 לכ־2.5% בתקופה הנסקרת. המשק והאוכלוסייה המשיכו לצמוח, אך ההשקעה בתשתיות במחירים קבועים לא גדלה בקצב דומה.

בהשוואה רבעונית בולטת עונתיות: שיא ברבעון הרביעי ושפל ברבעון הראשון. לפי הסקירה, המשמעות היא שההשקעה מספקת לענף היקף פעילות יציב, אך אינה גדלה במידה שיכולה לקזז את הקשיים בענף.

בהשקעה הכוללת ציוד נלווה, הכבישים ושאר תשתיות התחבורה מרכזים יחד 52%: כ־13.5 מיליארד ₪ בכל אחד משני התחומים. האנרגיה היא התחום הבודד הגדול ביותר, עם כ־16.8 מיליארד ₪, שהם 32%.

שני נתונים, שתי הגדרות: בשנת 2025 הושקעו 46.6 מיליארד ₪ בבינוי תשתיות בלבד. הנתון של 52.2 מיליארד ₪ כולל גם ציוד נלווה.

עמ׳ 2 בסקירה · למ״ס

03כוח אדם

העובדים חזרו לענף. בתשתיות המספר כמעט לא השתנה.

העלייה באוגוסט ובספטמבר נבעה בעיקר מחזרתם של עובדים ישראלים לענף הבנייה.

סקר כוח אדם · ספטמבר 2026

התאוששות בכלל ענף הבנייה

346אלף עובדים
269,000ישראלים
77,000זרים בקירוב
מה השתנה בהרכב העובדים?

בדצמבר 2025 הועסקו בענף 352 אלף עובדים. בין ינואר לאפריל 2026 ירד מספרם בכ־47 אלף, כ־13% מהשיא. הירידה הייתה כולה בקרב עובדים ישראלים. הסקירה מונה עונתיות, ירידה בפעילות בעקבות הצטברות מלאי ובעיות מימון, וכן את השפעת המלחמה עם איראן.

במרץ–יולי התייצב המספר סביב 305–310 אלף עובדים. באוגוסט ובספטמבר הוא שב לעלות והגיע ל־346 אלף, בעיקר בזכות חזרת ישראלים: מ־234 אלף ל־269 אלף.

מאז ספטמבר 2023 גדל מספר הישראלים בכ־56 אלף ומספר הזרים בכ־51 אלף. כ־72 אלף עובדים פלסטינים יצאו מהענף עם פרוץ המלחמה. לפי הסקירה, מספר העובדים הזרים עלה לאורך התקופה מכ־24 אלף לכ־77 אלף.

עובדים ישראלים בתשתיות

בתשתיות מספר העובדים נותר יציב

34אלף עובדים ישראלים בקירוב

מאז 2024 מספר העובדים הישראלים בתשתיות כמעט לא השתנה. הם מהווים כ־14% מהעובדים הישראלים בענף, לפי נתוני הסקירה.

למגמת התעסוקה בתשתיות

מספר העובדים הישראלים בתשתיות עלה מכ־29 אלף ב־2021 לשיא של כ־35 אלף ברבעון השלישי של 2023. מאז המלחמה הוא התייצב על כ־34 אלף עובדים.

היציבות נשמרה גם בתחילת 2026, כאשר מספר העובדים הישראלים בכלל ענף הבנייה ירד בחדות. הנתון מתייחס לעובדים ישראלים בתשתיות בלבד.

עמ׳ 3 בסקירה · למ״ס, רשות האוכלוסין וההגירה ומת״ש

04בנייה שאינה למגורים

שליש מהשטח מיועד למבני ציבור

לפי קצב ההתחלות במחצית הראשונה של 2026, יותר שטח מיועד לבנייה ציבורית מאשר לכל ייעוד אחר בבנייה שאינה למגורים.

אומדן 2026 · אלפי מ״ר

התחלות בנייה לפי ייעוד

בנייה ציבורית1,396
34% מהשטח
מסחר947
23% מהשטח
תעשייה ואחסנה914
22% מהשטח
אחר474
11% מהשטח
משרדים פרטיים419
10% מהשטח
קצב שנתי על בסיס המחצית הראשונה

פחות משרדים, יותר מסחר

4.15מיליון מ״ר בבנייה שאינה למגורים

אומדן הנמוך בכ־5% משנת 2025. הבנייה הציבורית היא הייעוד הגדול ביותר: כ־1.4 מיליון מ״ר, כ־34% מהשטח.

−26%שטחי משרדים לעומת 2025
+6%שטחי מסחר לעומת 2025
לניתוח המלא של הבנייה שלא למגורים

הקצב השנתי המשתמע מנתוני המחצית הראשונה של 2026 הוא כ־4.15 מיליון מ״ר של התחלות בנייה שאינן למגורים. לשם השוואה, בשנת 2025 החלו כ־4.37 מיליון מ״ר, ובשיא של 2023 כ־5.2 מיליון מ״ר. הבנייה הציבורית, הכוללת בין השאר חינוך ובריאות, עלתה מכ־25% מהשטח ב־2024 לכ־34% ב־2026.

במשרדים המגמה השלילית נמשכת מאז 2023. ב־2026 צפויות התחלות בהיקף של כ־419 אלף מ״ר בלבד, פחות משליש מהיקף 2023. במסחר הקצב מגיע לכ־947 אלף מ״ר: כ־6% יותר מאשר ב־2025 וכ־87% יותר מאשר ב־2024.

בתעשייה ובאחסנה נרשמת ירידה של כ־12%, והמסחר עקף אותן לראשונה בתקופה המוצגת. בבנייה הציבורית נרשמה ירידה של כ־4% לעומת 2025, אך היקפה נשאר גבוה. יחד, המסחר והבנייה הציבורית מהווים כ־56% מהשטח לפי הסקירה, לעומת כ־38% בשנת 2023.

עמ׳ 4 בסקירה · למ״ס · הנתונים ל־2026 הם אומדן שנתי

05מימון וערבויות

האשראי לתשתיות גדל בכ־62% מאז סוף 2024

ברבעון השני של 2026 גדל האשראי ב־13.4 מיליארד ₪. עיקר התוספת היה בערבויות.

אשראי בנקאי לתשתיות · רבעון שני 2026

רוב האשראי הוא בערבויות

62.5מיליארד ₪
40.2מיליארד ₪ ערבויות · 64%
22.3מיליארד ₪ הלוואות · 36%
לפירוט השינוי באשראי

התשתיות מהוות כ־9.2% מכלל האשראי הבנקאי לבנייה, לנדל״ן ולתשתיות, המסתכם בכ־678 מיליארד ₪. כשני שלישים מהאשראי הכולל מופנים להלוואות ולהתחייבויות בבנייה.

האשראי לתשתיות עלה מ־38.5 מיליארד ₪ בסוף 2024 ל־62.5 מיליארד ₪ ברבעון השני של 2026, עלייה של כ־62%. בשנה האחרונה הוא גדל בכ־44%. ברבעון השני לבדו נוספו כ־13.4 מיליארד ₪; רוב הגידול היה בערבויות, שעלו מ־29.5 ל־40.2 מיליארד ₪.

במקביל, ההשקעה בתשתיות במחירים קבועים כמעט לא השתנתה. ייתכן שחלק מהפער קשור להיעדר נתון לרבעון הראשון של 2025 ולהבדלי הגדרות של תשתיות בין הפרסומים.

הנדסה אזרחית · אמצע 2026

שיעור האשראי הבעייתי ירד

<1%מהאשראי הבנקאי לענף התשתיות

בשיא, ברבעון השלישי של 2023, השיעור הגיע לכ־3.1%. גם בבינוי ובכלל האשראי המסחרי נרשמה ירידה.

מה נכלל באשראי בעייתי?

אשראי בעייתי הוא אשראי שהבנקים מסווגים כבעל סיכון גבוה. בעבודות ההנדסה האזרחית עלה שיעורו מ־1.9% ברבעון השני של 2022 לכ־3.1% ברבעון השלישי של 2023. לאורך 2024 נע השיעור בין 2.5% ל־2.8%, גבוה מהשיעור בבינוי ובכלל האשראי המסחרי.

המגמה התהפכה ב־2025. מאז אמצע אותה שנה שיעור האשראי הבעייתי בתשתיות נמוך מזה שבאשראי המסחרי הכולל, ובאמצע 2026 הוא נמוך מ־1%. באותה תקופה השיעור בבינוי היה כ־0.7% ובכלל האשראי המסחרי כ־0.9%. הירידה החדה בתשתיות חופפת לשבר בסדרה בתחילת 2025.

הערת השוואה: לרבעון הראשון של 2025 חסר נתון בסדרת האשראי. השבר בסדרה והבדלי ההגדרות בין הפרסומים מחייבים זהירות בהשוואה לאורך זמן.

עמ׳ 5 בסקירה · בנק ישראל ועיבודי התאחדות הקבלנים

06רמת הסיכון

הבנייה נותרה בסיכון גבוה ביחס למשק

המדד מתייחס לסיכון העסקי של חברות. שיעור האשראי הבעייתי בפרק הקודם מודד דבר אחר: את האשראי שהבנקים עצמם סיווגו בסיכון גבוה.

מדד CofaceBDI · רבעון שלישי 2026

הפער בין הבנייה למשק התרחב

7.11ענף הבנייה
6.52כלל המשק

פער של 0.59 נקודות מדד, לעומת 0.22 בתחילת 2023. לפי המדד, הבנייה נותרה הענף בעל הסיכון העסקי הגבוה ביותר במשק.

לניתוח המלא ולהגדרת המדד

מדד הסיכון בכלל המשק ירד מ־6.54 ברבעון הקודם ל־6.52 ברבעון השלישי של 2026, שיפור של כ־0.3%. בשנה האחרונה הוא נע בטווח צר של 6.50–6.54. בענף הבנייה נרשמה יציבות סביב 7.1, אך ברמת סיכון גבוהה במיוחד.

בתחילת 2023 היה המדד 6.54 בבנייה ו־6.32 בכלל המשק. במהלך 2023 הוא זינק בבנייה, תחילה על רקע עליית הריבית וההאטה בשוק הדיור ובהמשך עם פרוץ המלחמה והמחסור בעובדים. העלייה נמשכה בהדרגה עד 2025. מאז תחילת 2023 עלה מדד הבנייה בכ־8.7%, לעומת כ־3.2% בכלל המשק. הפער כמעט שולש.

מדד CofaceBDI נע מ־1 (סיכון נמוך מאוד) עד 10 (סיכון גבוה מאוד). הוא משקלל נתונים מאלפי חברות: הכנסות, ותק, מספר מועסקים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, חוות דעת של לקוחות וספקים והשוואה למתחרים.

נקודות מדד · רבעון ראשון 2023 עד רבעון שלישי 2026

מדד הסיכון לאורך זמן

6.26.46.66.87.07.22023202420252026
ענף הבנייהכלל המשק
לנתונים הרבעוניים שבגרף
רבעון / שנהענף הבנייהכלל המשק
1/20236.546.32
3/20236.786.48
4/20236.956.52
1/20246.976.49
2/20247.026.48
3/20247.066.51
4/20247.076.53
1/20257.096.54
2/20257.106.54
3/20257.126.53
4/20257.096.50
1/20267.106.54
2/20267.106.54
3/20267.116.52

ברבעון השני של 2023 לא מוצגת תצפית בתרשים המקור.

עמ׳ 6 בסקירה · CofaceBDI

07סקר מגמות בעסקים

היתרים וכוח אדם נשארו החסמים המרכזיים

מנהלי חברות הבנייה מדווחים גם על קושי גובר בהשגת מימון. לצד החסמים, הערכת החברות את מצבן הכלכלי התאוששה מהירידה במרץ.

01

היתרים ועובדים מקצועיים

החסמים המרכזיים נשארו ברמה גבוהה גם כשהביקוש והמחירים השתנו.

02

מימון חוץ בנקאי

בספטמבר הגיע הקושי המדווח בהשגת אשראי חוץ בנקאי לשיא התקופה הנסקרת.

03

ביקוש למכירות

באוגוסט ובספטמבר לא דיווחו המנהלים על שיפור נוסף במכירות לעומת החודשים הקודמים.

04

חומרי גלם

לפי הסקר, השפעת האירועים העולמיים ניכרת במחירי החומרים יותר מאשר בזמינותם.

לקריאת ממצאי הסקר המלאים

החסמים המרכזיים בענף הם מבניים ולא מחזוריים: היתרים וכוח אדם מקצועי נותרו מגבלות משמעותיות ללא קשר לתנודות בביקוש או במחירים. באוגוסט–ספטמבר 2026 לא נמשכה מגמת ההקלה במגבלת הביקוש, כלומר לא דווח על שיפור נוסף במכירות.

בתחום המימון החמירו הקשיים בהשגת אשראי, ובמיוחד האשראי החוץ בנקאי. הקושי בהשגתו הגיע בספטמבר לשיא התקופה. חומרי הגלם אינם צוואר בקבוק לפי הסקר: ההשפעה העיקרית של האירועים העולמיים על הענף עוברת דרך המחיר ולא דרך זמינות החומרים.

הערכת המצב הכלכלי הנוכחי של החברות צנחה במרץ 2026. מאז היא התאוששה בהדרגה, ובספטמבר התקרבה לרמתה שלפני הצניחה.

עמ׳ 7 בסקירה · סקר מגמות בעסקים של הלמ״ס בקרב מנהלי חברות בנייה

08תוכנית ממשלתית · 2026–2030

אילו פרויקטים עומדים על הפרק?

תוכנית ״תשתית לצמיחה 2026״ מרכזת פרויקטים לאומיים שאושרו. הסכומים מתארים את היקף הפרויקטים המתוכננים, ולא הוצאה שבוצעה בפועל.

פרויקטים שמכרזיהם מתוכננים מ־2026 ואילך או שטרם נקבע להם מועד
196.7
מיליארד ₪ בהיקף פרויקטים מתוכננים
9.7מיליארד ₪ · פרויקטי PPP עתידיים שטרם החלה הקמתם
100מיליון ₪ · סף עלות ההקמה לפרויקט בתוכנית
תחומים בתרשים המקור · במיליוני ₪
רכבת כבדה24,756
בריאות10,209
בתי סוהר3,335
מים: אספקה והתפלה2,180
לכל עשרת התחומים
ניהול נגר2,140
כבישים ומחלפים2,000
תעופה ומעברי גבול1,315
דלק וגז טבעי450
אזורי תעשייה198
הנצחה135
מהו בסיס ההשוואה? הרכבת הכבדה והבריאות מרכזות יחד כ־75% מהסכום המוצג בתרשים הפילוח לפי תחום. שיעור זה מתייחס לתרשים בלבד, ולא לכלל צבר המכרזים של 196.7 מיליארד ₪.
לסקירה המלאה של התוכנית

״תשתית לצמיחה 2026״ היא התוכנית הרב־שנתית של ממשלת ישראל לפיתוח תשתיות לאומיות בשנים 2026–2030. אגף כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה הכין אותה בשותפות עם משרדי ממשלה, יחידות סמך וחברות ממשלתיות.

בתוכנית נכללים פרויקטים שעלות הקמתם 100 מיליון ₪ ומעלה, שהקמתם החלה או צפויה להתחיל בתקופה זו, ואשר אושרו בהחלטת ממשלה או על ידי הגורמים המוסמכים. התחומים כוללים תחבורה, אנרגיה, מים וביוב, ביטחון, בריאות, חינוך, סביבה, תקשורת ובינוי ממשלתי.

לכל פרויקט מפורטים שלב הקידום, אומדן העלות, מועדי המכרז וההקמה, הבעלות, המימון ואופן הביצוע. מצוינים גם פרויקטים בשותפות ציבורית ופרטית (PPP) ופרויקטים בעלי תרומה אקלימית. מטרות התוכנית הן שקיפות, ודאות למשקיעים בישראל ובעולם ותיאום ממשלתי. בכך היא מבקשת לעודד תחרות, לשפר שירותים ולהוזיל את מחירם.

היקף הפרויקטים שמכרזיהם מתוכננים מ־2026 ואילך או שטרם נקבע להם מועד הוא כ־196.7 מיליארד ₪. פרויקטי PPP עתידיים שטרם החלה הקמתם מסתכמים בכ־9.7 מיליארד ₪. בפילוח לפי תחום המוצג בסקירה מובילה הרכבת הכבדה עם כ־24.8 מיליארד ₪ (53%), ואחריה הבריאות עם כ־10.2 מיליארד ₪ (22%). בתי הסוהר, המים, ניהול הנגר והכבישים והמחלפים מרכזים יחד כ־21% מהסכום המוצג בתרשים.

עמ׳ 8 בסקירה · תוכנית ״תשתית לצמיחה 2026״

09עלויות ביצוע

הסלילה והגישור מובילים בהתייקרות התשומות

מבין שלושת המדדים, הקצב השנתי המסתמן הגבוה ביותר הוא בסלילה ובגישור. מחירי האספלט עלו ב־9.8% ב־12 חודשים.

קצב שנתי מסתמן ב־2026, לפי הסקירה
4.1%סלילה וגישור
3.7%בנייה למגורים
2.3%בנייה למסחר ולמשרדים

מחירי החומרים והעבודה

שינוי בפועל בין ספטמבר 2025 לספטמבר 2026.

אספלט+9.8%
תאורה וחשמל לכבישים+8.5%
בטון מובא+8.2%
שכר עבודה של פועלים+5.5%
ברזל לבנייה−2.1%
צינורות שונים−3.4%
לכל רכיבי התשומות בתרשים
רכיבשינוי ב־12 חודשים
אספלט+9.8%
תאורה וחשמל לכבישים+8.5%
בטון מובא+8.2%
שכר עבודה של פועלים+5.5%
הובלת חומרי מחצבה+5.1%
אבני שפה וריצוף חוץ+3.2%
קירות מסך וזכוכית+3.2%
תברואה וכיבוי אש+2.6%
חומרי מחצבה+2.2%
מוצרי חשמל+2.1%
שכירת ציוד מכני הנדסי+2.0%
מערכות מיזוג+2.0%
שכירת ציוד ורכב0.0%
חיפוי וריצוף מבנים−0.5%
ברזל לבנייה−2.1%
צינורות שונים−3.4%
לניתוח המלא של מדדי התשומות

באפריל ובמאי 2026 רשמו מדדי תשומות הבנייה עליות מצטברות של 1.2% עד 2.8%. הסקירה קושרת זאת להתייקרות הנפט ב־65% בעקבות המלחמה עם איראן. מאז נרשמו תנודות, אך בדרך כלל העליות היו מתונות יותר.

מדד הסלילה והגישור תנודתי במיוחד: עלייה של 2.5% באפריל, ירידה של 0.7% ביולי ועלייה של 0.9% באוגוסט. הקצב השנתי המסתמן במדד הוא 4.1%, יותר מכפליים מהשנים הקודמות, על רקע השפעת מחירי הנפט. במגורים הקצב הוא 3.7%, לאחר 5.1% ב־2025, ובמסחר ובמשרדים 2.3%.

ב־12 החודשים האחרונים התייקרו האספלט ב־9.8%, התאורה והחשמל לכבישים ב־8.5%, הבטון המובא ב־8.2%, חומרי המחצבה ב־2.2% ושכר עבודת הפועלים ב־5.5%. מנגד הוזלו הצינורות ב־3.4% והברזל לבנייה ב־2.1%.

עמ׳ 9 בסקירה · למ״ס

מבט קדימהמתוך הסקירה

המבחן הוא קצב הביצוע

צבר המכרזים מצביע על היקף הפעילות המתוכנן. לפי הסקירה, החזרת ההשקעה בתשתיות למסלול צמיחה תלויה בקצב שבו הפרויקטים יעברו מהמכרז לביצוע.

מקור: ״סקירה כלכלית של ענפי התשתיות והבנייה הציבורית 2025–2026״, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, 1 בנובמבר 2026. התקופה, היחידה והמקור מצוינים לצד הנתונים.