בדיוק עכשיו אתה מסיים את תקופת "הכל דבש", חופשת פרישה בדיוק כמו שחלמת: זמן משפחה, פנאי, טיול לחו"ל, ובכלל..
פעם ראשונה בחייך הבוגרים ללא אחריות מקצועית ופיקודית ,משהו שחווית אולי כשבוע חופשה במהלך כל השירות הביטחוני בין תפקידים.
עולם התעסוקה האזרחי אינו עולם תעסוקה מזמין כפי שהיה בעבר אלא עולם תחרותי המחוייב לתוצאות עסקיות=כסף!
גם היקפי המשרות הציבוריות הלך וקטן עם השנים וכרסום מה בסטטוס פורשי קהילת הביטחון, כל אלה מעמידים אותך ב"עמדת זינוק" פחות נוחה בערב הפרישה.
במהלך החודשים האחרונים מאז סיכום פרישתך, כנראה שחיברת את קורות החיים לפי קריטריונים ואמות מידה נהוגות, לאחר שסיימת את כתיבתן, עצרת לרגע ושאלת את עצמך: "כל זה אני עשיתי ?"
כן תקופת הפרישה היא בהחלט pause שמאפשר סיכום של חצי חיים ..
אם לרגע בקורות החיים את המילה "אוגדה" היית מחליף בחברת "קוקה קולה" או את המילה חטיבה מוחלפת במילה "אינטל". ללא ספק מעט מאד אנשים יכולים היו לעמוד מולך במכרז או במיון ,כמה מהם ניהלו צי של מאות רכבים? אולי אף אחד מהם לא ניהל יותר משני אנשים בחייו הניהוליים, אבל בהנחת העבודה ההתנהלות העסקית שלהם, הראייה האזרחית שלהם והמודיעין על המתחרים שווים למעסיק המון.
בסקרי מעסיקים בסה"כ מקבלים הפורשים מקום של כבוד רב בתיאור כישוריהם והמיומניות שלהם, אבל המעסיק הממוצע במשק אינו מוכן "לשלם את שכר הלימוד האזרחי עסקי".
במילים אחרות, המעסיק ישמח לקבל פורש שהתנסה ולמד את רזי העולם העסקי אצל מישהו אחר.תופעה זו מקבלת משנה תוקף בארגונים עסקיים שברובם ככולם מחוייב המנכ"ל לדיירקטוריון לתוצאות, אם הוא אינו מספק אותן הוא יכול למצוא את עצמו מחוסר עבודה.
במשרות דרגי ביניים ,שהן רוב המשרות המוצעות בשוק הפרטי מעסיק ממוצע יעדיף פורשים עד דרגת סא"ל,
כדברי מנכ"ל רשת ארצית הוא מחפש אנשים שיכולים "לרדת קומה", כלומר להתפשר בתנאים אליהם הורגלו בשירות הצבאי.
חברות רבות נעזרות בהליכי הגיוס במבחני מיון של חברות כ"א והשמה, בשונה ממרכזי הערכה אליהם הורגלנו בשירות הביטחון בו השותפים במרכז הערכה זהים או דומים בגילם, דרגתם וניסיונם,
כאן ברוב המקרים אתה יכול למצוא את עצמך בקבוצת מיון עם חבר'ה צעירים שעולם המושגים והערכים המובילים שלהם שונה מאד משלך, אולי רק אתמול היו חיילים זוטרים ביחידתך..,
כאן כולם בעמדת פתיחה שווה עם כל היתרונות והחסרונות שבכך.
במגזר הציבוריי ממשלתי ישנן מעט משרות פנויות"צבועות" שאנשי צבא יכולים להשתלב בהן ורובן מוכוונות לדרגות הסא"ל ומעלה כבר בתנאי המכרז, תעסוקה במגזר זה הוא פתרון נוח, ביטחון תעסוקתי גבוה, שימור סטטוס, המשך קבלת דירוג שכר ותנאים מראש ללא צורך במשא ומתן מייגע לדוגמא: כלכלה בעבודה,תנאי רכב, קרן פנסיה,קופת גמל,הגדלת אחוזי זכאות לקצבה,קרן השתלמות ועוד.
לסיכום,
אין באמת נוסחת קסם שעל פיה ניתן להבטיח מציאת "משרת ביכורים" אבל שינוי תודעתי והסכמה לפשרות (לעתים מרחיקות לכת) יאפשרו לך להיכנס לארגון מל"מטה" ולצמוח בזכות כישורייך לדרגי ביניים/דרג גבוה.
דרך אחרת היא לנצל את משרה הראשונה לרכוש ניסיון (מה שקראנו לעיל "שכר לימוד אזרחי עסקי") בארגון אחד ואז...ל"דלג" לארגון אחר בעקבות מיומנויות "נישתיות" שרכשת בארגון או מערכת קשרים חדשה שפיתחת במהלך "תפקיד הביכורים"
ו..כן! זה דווקא בכללי המשחק כי הנאמנות לארגון אינה ערך מרכזי כמו בצה"ל. (כמובן לצד שמירת כללי אתיקה).