ראיון עם ד״ר אורן סונין, מנהל תחום דיג ימי במשרד החקלאות
שם סטודנט המראיין: צח דקסל, סטודנט שנה ג' למשפטים וממשל
 
ד״ר אורן סונין, אקולוג ימי בהכשרתו, החל את דרכו במשרד החקלאות לפני כ-25 שנה, במהלכם נחשף לתפקידיו השונים של משרד החקלאות ואף לקח חלק בלא מעט מהם: מחקר, פיקוח, ניהול מדיניות, קבלת החלטות וחקיקה.
 
תחום הדיג במדינת ישראל
 
תחום הדיג הינו בין עתיקים והמשמעותיים באזור המזרח התיכון. תחום זה, בדומה לתחומי תעשיה אחרים נדרש לרגולציה ממשלתית ומעקב צמוד על מנת להבטיח את המשך קיומו לאורך זמן. התערבות המדינה בתחום זה הופכת רלוונטית יותר ויותר לנוכח העלייה בזיהום המים והיעלמות שדות הדיג הפוריים באוקיינוסים ובימים. בעשור הראשון לשנות האלפיים חלה ירידה של 80% בשלל הדיג המצוי בישראל כאשר מנגד עלייה בצריכת דגים, צריכה אשרה החלה להתבסס יותר על ייבוא מחו״ל מאשר על ההיצא המקומי כדי לספק מענה לביקוש.

במדינת ישראל סוגיית הפיקוח על הדיג נתונה למשרד החקלאות המופקד על הנשוא מכוח פקודת הדיג משנת 1937 המסמיכה את המשרד לניהול משק הדיג בים התיכון, מפרץ אילת ובכינרת. פעילות זו נתמכת על שלושה יסודות: איסוף נתונים, ניהול מדיניות, וביצוע אכיפה. תפקידו של ד"ר סונין כלל איסוף נתונים באופן רציף, ביצוע מחקרים בתחום הדיג והחקלאות הימית ובמטרה לספק דיווחם לגורמים הממונים על מנת לגבש מדיניות מתאימה. מחקריו שלד"ר  סונין הובילו למסקנה ברורה והיא שמדיניות משרד החקלאות מובילה אותנו לפגיעה ממשית במשאב הדיג במדינת ישראל ואם לא נטפל בו הוא יצטמצם ואולי אף יעלם.

פנייה למבקר המדינה

כאשר הבין שהמצב לא משתנה ואולי אף מתדרדר, ומשראה שניסיונותיו להוביל שינוי מבפנים לא מיושמות, החליט לפנות למשרד מבקר המדינה אשר הרים את הכפפה ובמאי2011  הכריז על חקירה לתוך דיווחים בעניין אי-סדרים באגף הדיג במשרד החקלאות. ממצאי הדוח הצביעו על מחדלים חמורים באגף הדיג והעומד בראושו, מר חיים אנג׳וני. מקור המידע המרכזי בדבר ההתנהלות הקלוקלת הגיעה כמובן מד״ר סונין עצמו. העובדה המצערת היא שלולא הפנייה של סונין תהליך התדרדרות היה ממשיך מבלי שאף אחד מאזרחי המדינה היה מודע לזה ודבר לא היה נעשה לשנות את המצב. למשרד מבקר המדינה אין את הכלים לבחון לעומק את התנהלותו המקצועית של כל גורם מבוקר, אין יועצים חיצוניים שמצביעים על אי-סדרים, ישנם רק אותם אנשים כמו אורן סונין שאכפת להם מהתנהלות המגזר הציבורי, התנהלות המשפיעה על כולנו.
 
בדיווחיו למשרד המבקר כלל התייחסות לסוגיות של חוסר אמינות בדיווחי האגף כמו גם גלגול כספים לכיסו של מנהל האגף הדיג אשר לא אחת נמצא במצבים של ניגוד עניינים חמור, אך מעבר לכך - ניסה להראות את המחדל של משרד החקלאות אשר אינו עושה את המוטל עליו מכוח חוק, מחדל התנהלותי שיפגע במשק הדיג החשוב לכולנו.

בינואר 2012 נתן מבקר המדינה, דאז מיכה לינדנשטראוס, צו הגנה זמני לד״ר סונין. המבקר קבע: "אגף הדיג לא ניהל את הדיג בכינרת באופן תקין, והוא אחד האחראים להתדרדרות שחלה במצב הדגה באגם. אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר". מחדליו של אנג'וני, אומר המבקר, "מעוררים חשש ממשי לפגיעה אקולוגית אם חלילה תהפוך הכינרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".

המערכת תעשה הכול לשמור על עצמה

צו ההגנה אשר ניתן לאורן סונין אומנם מנע ממשרד החקלאות לפטר אותו, אבל זה לא מנע מהם לעשות הכל כדי לגרום לו כמעט לרצות להתפטר בעצמו. סונין מסביר כי ״היה לו ברור שישלם מחיר על פנייתו, אך אי אפשר לצפות כמה המחיר קשה וכמה המערכת, הנהלת משרד החקלאות, תתעסק יותר באינטרסים של שימור עצמי מאשר באינטרסים של טובת הציבור״. הנהלת המשרד עשתה את מירב המאמצים להצר את צעדיו בכל דבר, ״חיכו לי בפינה בכל הזדמנות״, המערכת הפעילה את כל המשאבים אשר עמדו לרשותה על מנת לפגוע בו, לרבות שימוש בלשכה המשפטית, אישומים במעשים שמעולם לא עשה ועוד, הכל כחלק מניסיון להציגו כעובד גרוע.

איך מתמודדים?

ד״ר סונין לא היה לבד לגמרי, הוא זכה לתמיכה ממשפחתו ומעובדיו שגם הם נפגעו אך האמינו בצדקת דרכו, קיבל תמיכה ממשרד מבקר המדינה בדמות צו הגנה. אך גם מגורמים מקצועיים כגון פרופ' משה גופן, מהחוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי, גורמים אשר בשונה ממנו, כעובד ציבורי, יכולים להביע את דעתם בתקשורת באופן חופשי מבלי חשש לרדיפה. מאידך חבריו למשרד חששו להיראות מדברים עמו, חלילה יזוהו כמקורבים ל-"אויב המערכת". לדבריו היה לו מזל גדול שעבודתו לא התרכזה רק למקום אחד אלא דרשה ממנו להסתובב רבות בארץ, אם היה נדרש להגיע לעבוד יום יום במשרד, מוקף באנשים עליהם דיווח, לא בטוח שהיה יכול לשרוד בעבודתו.

איזה הכנה נדרשת לאדם ההולך לקראת מהלך שכזה?

ההכנה למהלך שכזה צריכה להיות בכמה מישורים, החשובים שבהם הינם במישור הנפשי ובמישור המשפטי - מאבק שכזה דורש אנרגיות רבות, קשה לי עד היום להבין מאיפה אני הצלחתי להביא את האנרגיות הללו. לצד זאת כמובן שגם נדרשת תמיכה משפטית, אני זכיתי לפגוש את עו״ד אדם פיש ז״ל, שהסכים לייצג אותי ללא תשלום, פשוט בגלל שהאמין בחשיבות המקרה שלי לעניין הציבורי, הליווי שלו נתן לי כוח רב להמשיך.

הליקויים עליהם הצביע ד״ר סונין טרם תוקנו, זוהי למעשה הסיבה היחידה שעדיין מחזיק בתפקידו, מתוך תחושת מחויבות אישית להוביל לשינוי חיובי במצב האקולוגי, וברגע שיסיים עם תיקונים אלה יעזוב, עזיבה שלדבריו "כנראה תאפשר למערכת לנשום לרווחה". בשנת 2014 זכה ד״ר סונין לאות אומ״ץ, הוקרה נוספת לפעילותו, אך הדרך עוד ארוכה. בסופו של יום נותר לנו רק להודות לד״ר סונין על שבחר לעשות את הדבר הנכון כדי להבטיח שהעתיד האקולוגי במדינת ישראל יהיה קצת יותר ירוק.