מן העיתונות
שם הסטודנט: נעה סינגר, סטודנט שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים.
 
בדצמבר 2011 פנה מיכאל מירב לראש יחידת החקירות הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב). הוא  מסר לחוקרים מסמכים ושיחות מוקלטות, הוא אף התבקש ע"י חוקרי הפרשה להמשיך וסיפק להם חומרים. אלא שהיום, אחרי אותה פגישה, קיבל מיכאל מכתב המודיע לו על הכוונה לפטרו בנימוק של "תפקוד לקוי ובעיות משמעת". המלמ"ב הצליח לבטל את השימוע של מירב, הפעם.
התלונות הללו לא היו הפעם הראשונה בה מירב מתריע על מעשי שחיתות: ב18.1.10 הוא התריע לראש חטיבתמ הבדק כי שני ספקים מסוימים של התעשייה האווירית קיבלו ממפעל האביזרים כמעט את כל ההזמנות בתקופה מסוימת. ההזמנות הללו היו קשורות לתיקונים ושיפוצים ליצרן מסוים. ומה שנגע לבניית מתקנים הגיעו ליצרן אחר. הוא הלין כי לא ייתכן שרק שני יצרנים מקבלים את כל העבודה, למרות שישנם רבים אחרים שיכולים לתת את אותם השירותים. זאת ועוד, אחד מהיצרנים קיבל הזמנות למוצרים שכלל אינם קשורים לתחום עיסוקו.
 
מירב שעד אז נחשב כעובד מצטיין, דבר שהתבטא בשליחתו לקורסי מנהלים והכשרות לבכירים, שם לב לשינויים שחלו ביחס כלפיו. תחילה, הציבו עליו פיקוח אישי, לאחר מכן ניתקו אותו ממחשבו האישי וחבריו לעבודה הפסיקו לדבר איתו. בהמשך, נקרא לשיחת בירור בהנהלה. תוך כדי היו עובדים שבאו בחשאי ומסרו לו חומרים על מעשי שחיתות שמתרחשים כל הזמן. לבסוף, באפריל 2012 הגיע זימון לשימוע, ופוטר! למרות פיטוריו המשיך לסייע לחשיפת השחיתות במלמ"ב כשנתיים. במהלך השנתיים הללו בהן איבד את עבודתו, גם הזוגיות שלו עם אשתו התערערה, שכן הכספים והחסכונות של בני הזוג הולכים ואוזלים. הוא ביקש לצאת לעיתונות עם הסיפור בכדי לסייע במצבו אך לא נתנו לו לעשות כן מפני שזה עשוי לפגוע בחקירה.
 
למרות פניותיו, מירב לא קיבל צו הגנה ממבקר המדינה, שכן חשף את מעשי השחיתות רק אחרי שזומן לשימוע ולא קודם לכן.