סטודנט מספר על הקליניקה
שם הסטודנט: ספיר אלמוג, סטודנטית שנה ג למשפטים מנהל עסקים.
 
המפגש הראשון שלי עם חושפי השחיתויות לא היה פשוט. לשמוע את סיפורם של משה חזות- חושף השחיתות ברכבת ישראל, ד"ר חן קוגל- חושף השחיתות במכון לרפואה משפטית, שאול כרמלי- חושף השחיתות בנמל חיפה ועוד רבים אחרים גרם לי להתפכח ולחדול להיות כה תמימה. לא תיארתי לעצמי שבישראל, המדינה שלנו, יכולים להיות כל כך הרבה מקרי שחיתות מכוערים.. אני  חושבת שבעיקר התקשיתי להאמין שאותם יחידי סגולה אשר באים לטהר את החברה ולמגר את השחיתות נאלצים להתמודד עם יחס קשה ומשפיל מצד הממונים עליהם והסובבים אותם ולהתנכלויות אין קץ. כיצד יתכן שהרצון לחשוף את השחיתות גורר דווקא את הגברתה, כאשר מנסים "לתפור תיק" לחושף ולנסות לפטרו מעבודתו בכדי להשתיקו? איך יתכן שאדם בעל מטרה כה נעלה נענש על רצונו הטוב שנועד להוביל ליצירת חברה טובה יותר עבור כולנו?
 
במסגרת הפעילות בקליניקה אני לוקחת חלק בקבוצת "העלאת המודעות". הבנו יחדיו שההתייחסות השלילית לחושפי השחיתויות דורשת טיפול מעמיק, שנעוץ בתפיסת החברה את חושפי השחיתויות. בדיוק מהסיבה הזאת, החלטנו לכנות מעתה את "חושפי השחיתויות" (שם שלעיתים בעל קונוטציה שלילית)- "אבירי היושר": מדובר באנשים שלא וויתרו על עקרונותיהם, ומתוך יושרה והגינות פנימית שלא תתואר פעלו ליצירת חברה נקייה יותר.
 
כצעד ראשוני להעלאת המודעות החלטנו ליצור "קמפיין וויראלי", ובאמצעות הפצה נרחבת של טיזרים שנועדו לזעזע את ציבור הגולשים בפייסבוק (על סמך מקרי שחיתות אמיתיים, כמובן)- להעלות תהיות ושאלות. הקמפיין ערך כשבועיים, באופן מכוון בדיוק בתקופה שלפני הבחירות לממשלת ישראל, ובסופו פרסמנו מודעה המסבירה על פועלה של העמותה: "קו היושר", "תו היושר", הגנה משפטית ועוד. הקמפיין הוביל לתוצאות הרציות: כמעט מידי יום קיבלנו פניות ושאלות רבות מסטודנטים נוספים שאיבדו גם הם את תמימותם, ומתקשים להאמין שאנו באמת חיים בחברה שכזאת. החלק הטוב הוא שכולם שמחו לגלות בסופו של הקמפיין הוויראלי שיש מי שמגן על אותם יחידי סגולה- הלא היא עמותת עוגן.