ניתוח פסק דין- תע"א 4548-03 משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'
שם הסטודנט: נעה סינגר סטודנטית למשפטים מנהל עסקים 
 
בתחילת דרכו ברכבת חזות נחשב כעובד מצוין, הממונים עליו כתבו בתיקו האישי: "עובד מסור ונאמן מבצע את  עבודתו ללא דופי ולשביעות רצון הממונים". בעקבות שביאות רצונם של מנהליו ופעילותו היוצאת דופן באירוע מצער שקרה בעת מילוי תפקידו, הומלץ להעלות את חזות בדרגה והעניק לו קביעות ברכבת. בתחילת 2003 חזות הבחין כי לא קוימו בחירות לוועד כראוי כל שלוש שנים וכי עברו 4 וחצי שנים מאז הבחירות האחרונות. חזות ואנשיו ניסו להחתים את שאר העובדים על מסמך אשר יאפשר בחירות לוועד העובדים לפי החוק, חזות ביקש גם להתמודד בבחירות אלו לוועד. כמו כן, הגיש חזות תלונות כנגד הוועד המכהן בגין אי סדרים.
 
כתוצאה מכך החלו איומים והטלת עונשים על כל המחתימים והחותמים על המסמך האמור. חזות עצמו, כתוצאה מפעולה זו, הפסיק לשמש כמנהל מחליף בתחנות וחזר לעבוד על הרכבת כפקח, ללא סיבה מיוחדת נוספת. חזות לא הפסיק את פועלו כנגד סיפורי השחיתות הללו והתריע בפני מנכ"ל הרכבת על אי סדרים נוספים שהתרחשו במהלך העבודה, במכתב שנשלח ב 7/4/03 אשר עותק ממנו נשלח גם ל:שר התחבורה מר אביגדור ליברמן, מבקר המדינה מר גולדברג, מבקר הפנים של הרכבת מר דני גרנות, מזכיר ההסתדרות החדשה מר אמיר פרץ ולמחלק ההונאה במשטרת ישראל.
 
במכתב זה התלונן חזות על עבירות של מתן שוחד, קבלת טובות הנאה וגניבה המיוחסות למפקח תנועה ארצי ומזכיר ועד תנועה צפון. בנוסף ציין חזות כי ישנם מנהלים ברכבת אשר לא פועלים לפי חוקי המדינה ונתן את דוגמאות:
 
1.מתן תפקידים למיוחסים ללא מכרז (30-50 תפקידים).
2.חברי ועד המשמשים גם בתפקידי הנהלה.
3.איומים והענשת העובדים אשר חתמו על מסמך לבחירות חדשות לפי החוק.
4.אי דיווח על נהג רכבת שלא היה מוסמך לנהוג בה ולכן גרם לנזק של מאות אלפי שקלים.
5.מתן תפקיד בכיר לאדם המורשע בעבירות פליליות על יבוא וסחר בסמים.
 
כל אלו ועוד הציגו תמונה של שחיתות וכשלים ברכבת אשר אף מביעים חשש לפלילים. למרות ההתרעה של חזות, לא נעשו פעולות מצד נמעני המכתב על מנת לקדם את טוהר המידות- להוציא את הגורמים ה"נגועים" ולקדם את המתריעים בשער. להפך, לאחר המקרים הללו הוגשו נגד חזות מספר תלונות  על ידי חבר וועד התנועה ופקח אשר גררו אחריהן ישיבת בירור כנגד חזות, הטלת קנס כספי עליו והעברתו לתפקיד פועל חצר.
 
טענותיו העיקריות של חזות היו כי מרגע החשיפה החל מסע רדיפה אישי נגדו אשר בסופו הוגש כתב אישום כנגדו בגין אלימות, איומים ואף אחזקת סמים מסוכנים שלא לשימוש אישי אשר נמצאו בביתו. ההתנכלויות הגיעו לכדי מקרי אלימות פיזית כנגד חזות ביום כיף של עובדי הרכבת בלונה גל, כאשר בשני מקרים שונים מנהל תחנת הרכבת חבט בראשו בעוצמה ובעט בו. מטרת מנהל התחנה היא לגרום לחזות לתקוף בחזרה ובכך להוכיח כי מדובר באדם אלים.
 
מאידך, הרכבת המשיכה לטעון כיהפיטורים מוצדקים שכן מדובר בעובד גרוע ואדם אלים, ההחלטה בדבר פיטוריו של חזות התקבלו על בסיס נ"ג תלונות לכאורה שהוגשו כנגדו, אשר רובם כלל לא הוצגו לו בניגוד לתקנון המשמעת.
 
חזות הגיב לטענות הרכבת ואמר כי כל האירועים הללו היו המצאות של גורמים מטעם הנהלת הרכבת שהיו נחושים לעשות כל שביכולתם על מנת להדיח את חזות מתפקידו ולהרחיקו מהרכבת. חזות אף טוען כי המשטרה הייתה גם צד במקרה וכי סייעה לבכירים ברכבת "לתפור" לו את כתבי האישום. הוא הוכיח את טענתו כאשר כל התיקים הפליליים הסתיימו בזיכוי ואף בהמלצה של ביהמ"ש להעמיד לדין את אנשי הרכבת שהגישו את תביעות השווא.
 
בית המשפט נדרש להכריע בשאלה האם טענותיו של חזות כי ההתנכלויות והפיטורין נבעו מחשיפת השחיתות עצמה, או כי הרכבת פיטרה אותו מטעמים מקצועיים.
 
ההכרעה: בית המשפט קבע (מפי השופטת מיכל אריסון-חילו), שלא כמנהגו, כי יש להחזיר את חזות לעבודה ולשלם לו פיצויים בגין שכרו מאמצע התקופה בה פוטר, כלומר 56 חודשים, בצורה רטרואקטיבית. בנוסף, נקבע כי הרכבת תשלם לחזות פיצוי בגין עמלת שכר טרחת עו"ד בסך, 50,000 ₪.
 
שני הצדדים ערערו על פסק הדין שניתן: חזות בגין הפיצוי הנמוך, בעקבות המקרה לא עבד במשך 7 שנים ולא רק 3 שנקבעו, והרכבת בגין החזרתו לעבודה.
 
ההכרעה בערעור: הערעור הוכרע לטובת חזות אשר קיבל פיצוי גבוהה יותר, פיצוי מלא בגין הזמן בו לא עבד ברכבת.
 
סכום הפיצויים שנפסק לחזות, לאחר הערעור, היו הגבוהים ביותר שנפסקו אי פעם לחושף שחיתויות בישראל.
נקודה למחשבה- כל הכסף שהרכבת הוציאה כחברה ציבורית בהליכים משפטיים כנגד חזות, כ-2 מיליון ₪,
יצא מהכיס של כולנו.
 
כותרת תחתונה