משך עשר שנים ניהלתי ולימדתי בעצמי את כל קבוצות התיאטרון בסדנאות, ולפני כעשור (בערך כשנולד הבייבי הפרטי הראשון שלי) הצטרפו לצוות שלי ולהובלת הקבוצות מורות ומורים, במאים ובמאיות מופלאות.ים, שותפים ושותפות למסע הזה. כל אחת ואחד מהם יוצק.ת אל העשייה את המבט והסגנון המקצועי הייחודי להם.ן, ורותמ.ת אליה את כל הכשרון ואת כל הלב.
מעבר לרמה המקצועית הגבוהה שמאוד חשובה לי, אני מאוהבת בתיאטרון ככלי לחינוך ולחיים בכלל. כלי עוצמתי ומעצים, יצירתי, מחבר, משחרר, מרפא, ולא דיברנו עוד על כמה כיףףף גלום בעשייה הזו!
מדי שנה, אנו בצוות גאות וגאים (ונרגשות.ים שיאים) לראות את התלמידות והתלמידים שלנו מתקדמות, מתפתחים, מביעות, מבטאים, מצחיקות, חוגגים את הכשרון ואת האישיות הייחודית של כל אחד ואחת ו״שורפים״ את הבמה בסוף השנה.. וואו, דמעות. (21 שנה בביזנס הזה לא חישלו אותי, עדיין בכיינית).
לא מעט מבוגרי הסדנאות שלנו כבר מזמן שחקנים.יות מקצועיים, מפיקים, במאיות, מורים לתיאטרון, וגם רופאות והייטקיסטים:)
היו לנו לאורך השנים לא מעט תלמידים.ות שלוהקו דרכנו לסדרות ולשלל פרויקטים, ואפילו צעדו על שטיחים אדומים בקאן(!),אבל הכי מרגשים אותנו - הרגעים שלנו בסטודיו ובחדרי החזרות, כי הדגש תמיד - הוא על התהליך..
קצת עלי...
אני בוגרת ״ביה״ס הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי״ ובעלת תואר בבימוי והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים.
אני שחקנית, במאית, כותבת ויוצרת, בעבר גם הייתי קומיקאית:)
השתלמתי אצל טובי המורים בארץ ובעולם (כולל בהוליווד!). למדתי משחק מול מצלמה, תסריטאות, פלייבק, קומדיה והומור, שיחקתי לאורך שנים בתיאטרון ובטלויזיה, ליהקתי פרוייקטים שונים, אבל תכלס- המורים הכי טובים שלי הם- נכון! התלמידים והתלמידות שלי.
אני מלמדת משחק שנים במסגרות רבות נוספות, כמו סדנאות התיאטרון של תיאטרון אורנה פורת בתל אביב ובזכרון יעקב, בתכניות ייחודיות בבתי ספר, ולאחרונה משלבת עוד אהבה שלי- הוראת תיאטרון לחינוך המיוחד.
חוצמזה אני נשואה לדימה ואמא לאיתן ולארז, וגרה בבנימינה, אליה עברנו לפני שנה מתל אביב..אבל במקור אני חיפאית:) למדתי בביה״ס רעות בחיפה במגמת תיאטרון לפני מיליון שנה (מחזור ו׳) ובתיכון ליאו בק (במגמת תיאטרון), שירתתי בתיאטרון צה״ל.
גדלתי בבית של תיאטרון, אמא שלי היתה בצעירותה פנטומימאית, ובהמשך מורה לתיאטרון, שפתחה בין השאר קבוצת תיאטרון בבית אבא חושי. לפני 21 שנה כשסיימתי את לימודיי בבית צבי, היא שכנעה אותי ללמד במקומה כאשר הוריי עברו לגור שנה בחו״ל. בלי חרטות, לא החזרתי לה את הקבוצה!:) מאז עברו 21 שנה וכיום אמא שלי שבה ללמד את קבוצת המבוגרים הבוגרת שלנו. אז כך הכל התחיל, ועכשיו- נרגשת לפתוח פה עוד שנה נהדרת של תיאטרון!
זהו, אינאף אבאוט מי, מחכה לפגוש אתכם.ן כבר!!